ועדת עדיין לא אישרה את גובה עמלות ההפצה; הקדמת הבחירות פותחת מחדש את הדיון בנושא

הקדמת הבחירות והכוונה לקיימן במחצית הראשונה של 2006 מגבירה את התלות של המפלגות וחברי הכנסת במערכת הבנקאות. ההתפתחויות האחרונות מעלות את השאלה אם ראוי שחברי הכנסת יקבעו את עמלת ההפצה שהבנקים יוכלו לגבות מקרנות הנאמנות דווקא בעת הזו, שבה המפלגות זקוקות לאשראי גדול מהבנקים.



לפי הרפורמה בבנקאות ובשוק ההון המבוססת על המלצות ועדת בכר, יוכלו הבנקים לגבות עמלת הפצה מקרנות הנאמנות בגין שיווקן בסניפים החל ב-1 באפריל 2006. משרד האוצר אמנם הגיש לפני שלושה חודשים את העמלות לאישורה של ועדת הכספים, אבל זו מסרבת לאשרן לפי שעה. מתברר כי הח"כים - ובראשם נציגי הליכוד - בוועדה מצדדים בעמדות הבנקים ודורשים להעלות את גובה העמלות. יו"ר ועדת הכספים ח"כ יעקב ליצמן מנסה לגבש פשרה בין האוצר לח"כים, ולפיה שיעור עמלת ההפצה יוגדל לעומת הצעת האוצר. הבנקים מרוצים מהפשרה שתכניס להם עוד כספים מגביית דמי העמלות.



הבנקים מצדם לא יושבים בשקט, ומאחורי הקלעים ממשיכים להפעיל לחצים על חברי הכנסת. בשעה שהבנקים רוצים להעלות את גובה עמלות ההפצה, משוועות המפלגות לאשראי בנקאי נדיב מהבנקים. כמעט כל המפלגות בישראל מצויות בחובות כספיים הנאמדים ב- 200 מיליון שקל. חובות העבודה נאמדים ב-112 מיליון שקל וחובות הליכוד ב-47 מיליון שקל. המפלגות זקוקות לכסף רב כדי לנצח בבחירות.



הקדמת הבחירות תחייב את המפלגות להתחנן לראשי הבנקים כדי לקבל אשראי למימון מערכת הבחירות, עד לקבלת מלוא המימון הממשלתי. יוצא איפוא שהמפלגות בישראל (למעט שינוי וכמה מפלגות קטנות) תלויות מאוד בבנקים. אישור גובה עמלות ההפצה בתקופה הקרובה - ערב פיזור הכנסת ותחילת מערכת הבחירות - יוצר תחושה לא נעימה של "אשר לי ואדאג לך". במצב כזה אסור שהח"כים יקבעו בסוגיות הקשורות למערכת הבנקאות ושמגדילות את הרווחים של הבנקים ובעיקר בעניין עמלת ההפצה. אם חברי הכנסת כל כך רוצים לעזור לבנקים, מוטב שיאשרו כעת ובלא שינוי את שיעור העמלות שהוצע על ידי שר האוצר אהוד אולמרט.



יש לקוות שממשלה חדשה, שר אוצר חדש וקואליציה יציבה לאחר הבחירות, יוכלו להדוף ביתר קלות את לחצי הבנקים להעלאת העמלות מעבר למה שהציע האוצר.