לא פעם כתבנו על הסיכון הכרוך בהשקעה בפקדונות מובנים - סטרקצ'רים. מדובר באיגרות חוב מתוחכמות שמציעות למחזיקים בהם ריבית אטרקטיווית - אבל עם התניות מסוימות. במידה שההתניות הללו לא מתקיימות, פוטנציאל ההפסד גדול.
כך קרה בדיוק למחזיקים ב"שחרית" - מוצר פיננסי מתוחכם מבית פאי מוצרים פיננסים, שהונפק לציבור במאי האחרון. שחרית, כשמה כן היא - ניסיון להנפיק חיקוי לאיגרות החוב הממשלתיות השקליות והלא צמוד שחר, רק עם ריבית גבוהה יותר. כך למשל, בעוד בעת ההנפקה עמדה הריבית בשחרים המקוריים על 5.5% לתקופה של 5 שנים, הרי שה"שחרית" הציעה ריבית הגבוהה ביותר מ-50%.
למעשה, ה"שחרית" הציעה ריבית של 9% שתיצבר על בסיס יומי ותשולם מידי רבעון. אולם, וזה אולם גדול - תשלום הריבית מותנה בגובה ריבית התלבור (הריבית הבין בנקאית על פקדונות שקליים). הריבית על איגרת החוב תשולם מידי רבעון בתנאי שריבית התלבור עד סוף השנה הראשונה תהיה שווה או נמוכה מ-5.25%, 5.5% עד תום השנה השניה, 5.75% עד תום השנה השלישית, 6% עד תום השנה הרביעית ו-6.25% עד תום התקופה - השנה החמישית.
בתחילת הדרך אכן עמדה ריבית התלבור בציפיות וכולם נהנו. אלא בשבעות האחרונים קרה דבר: ריבית התלבור עלתה ל-5.35%, והמשמעות כלפי המחזיקים בשחרית ברורה: אין ריבית. אגרות החוב שבידכם, לא מניבות דבר.
כתוצאה מכך, צנחו מחירי ה"שחרית" הנסחרות בבורסה בכ-15% ומשקפות בכך הפסד לא קטן למי שחשב שהוא שם את כספו באפיק סולידי. ההפסד צורם יותר כאשר נזכרים כי הנפקת השחרית נעשתה בשיתוף עם Dresdner Bank, אחד הבנקים הגדולים בעולם, שאף מגבה את אגרת החוב - ומוסיף נופך של ביטחון לעיסקה.
אתמול הודיעה שחרית כי תשלם ריבית של 2.26% למחזיקים באג"ח עבור 92 ימים בהם הייתה השחרית זכאית לריבית. אבל מה שמענין הוא כמובן מה שיהיה: האג"ח של שחרית הונפקו בהיקף של כ-450 מיליון שקל, ולכן המשמעות של ההפסדים שנצברו באחרונה היא שכ-60 מיליון שקל פשוט התאיידו למשקיעים ה"סולידיים".
ובכל זאת נחמה פורטא: בהנפקת השחרית התקבלו ביקושי ענק בהיקף של כ-9 מיליארד שקל (!!), כך שכל מזמין קיבל רק 2% מהיקף הזמנתו המקורית. יש משקיעים שיכולים להודות למזלם הטוב, שכן ההפסד יכל להיות גדול יותר.
סטרקצ'ר ישראלי ראשון מאכזב: ה"שחרית" של פאי פיננסים לא תשלם ריבית; השער בבורסה צנח ב-15%
שלומי גולובינסקי
23.11.2005 / 16:53