תוכנית הנדל"ן של האוצר: שינוי חוק התכנון והבנייה והחזרת הול"לים

מאת זיו מאור

שר האוצר סילבן שלום יגיש היום לקבינט החברתי-כלכלי, המורכב ממרבית שרי הממשלה, תוכנית חדשה של משרדו שנועדה לקצר את הביורוקרטיה ולהגדיל את היקף תוכניות הבנייה המאושרות מדי שנה. עיקר התוכנית הוא שינוי חוק התכנון והבנייה הקיים, בידי ועדה בין-משרדית. עד שישונה החוק, יש להפעיל מחדש את חוק הול"ל - הוועדות לבנייה למגורים, שהביאו לאישור תוכניות בנייה בהליכים מקוצרים בראשית שנות ה-90.

החזרת הול"ל צפויה לעורר התנגדות של גופים ירוקים וחברתיים רבים, בשל הטענה שהחוק הביא לאישור תוכניות בנייה לא ראויות שאינן מתיישבות עם עקרונות התכנון. ייתכן שמסיבה זו, הצעתו של שלום מאפשרת, כחלופה להחזרת הול"ל, לשנות באופן זמני את חוק התכנון והבנייה תוך 30 יום, בידי ועדת מנכ"לים.

תוכנית נוספת שיגיש שלום היום נוגעת לזירוז הטיפול בפרויקטים לאומיים כדוגמת מנהרות הכרמל. לדברי השר, הוא מתכוון להגדיל משמעותית את התקציב להשקעה בתשתית ב-2002.

כדי לזרז פרויקטים גדולים כאלה, מציע שלום להקים ועדות מיוחדות, לצד ועדות התכנון והבנייה הקיימות, שיעסקו רק בפרויקטים שיוגדרו פרויקטים לאומיים. כך יזורז הטיפול בהם ואם לא יופחת כוח האדם בוועדות הרגילות, גם התוכניות האחרות ייהנו מהליכים מזורזים בשל פתיחת מסלול נוסף.

יש לציין כי זירוז הליכי התכנון והבנייה הוא אחד מהעקרונות של התוכנית להוצאת ענף הנדל"ן מהמיתון שאושרה עקרונית בקבינט לפני שבועיים. מאז, מתקיימים דיונים במשרדי ממשלה שונים על גיבוש דרכים לזירוז ובהן הול"ל. יישום אותה תוכנית מתעכב בינתיים בשל מחלוקת על אחד הסעיפים - רשימת היישובים שבהם ייהנו רוכשי דירות מהלוואות מיוחדות.

זירוז הליכי התכנון הוא, לדעת אנשי האוצר, הפתרון היחיד להוצאת הענף מהמיתון ולא, כמו שסוברים, למשל, במשרד השיכון, הגדלת ההלוואות והסיוע לרכישת דירות. זאת, מכיוון שבאוצר טוענים שהבעיה האמיתית של הענף היא מחסור בתוכניות מאושרות.

נתונים שיציג היום שר האוצר בקבינט תומכים בהצעותיו. בין היתר, מדובר באישור תוכניות בנייה של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון בהיקף של פחות מ-20 אלף יחידות דיור מדי שנה, בחמש השנים האחרונות, לעומת שיווק קרקעות לבנייה של כ-50 אלף יחידות לשנה ידי אותם גופים. נתון זה מלמד על צמצום מתמיד במלאי הקרקעות הזמינות שבידי הגופים. המלאי הזמין של אותם גופים, באזורים המוגדרים אזורי ביקוש, עומד כיום, לפי הנתונים, על קרקע ל-5,700 יחידות דיור בלבד.

הצעת האוצר כבר כוללת המלצות לשינויים בחוק התכנון והבנייה הקיים. בין היתר, מדובר בצמצום חברי ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית, כדי להקטין את זמן הדיונים.

עוד הצעה היא להקים ליד הוועדה המחוזית רשות להתנגדויות שתדון בהתנגדויות ותפנה זמן לדיונים אחרים בוועדות. לפי תיקון בחוק התכנון והבנייה, כבר פועלות ועדות ערר שתפקידן לדון בעררים שעד היום נדונו בוועדות. גם כאן, לפי נתוני מינהל התכנון במשרד הפנים, מדובר בהליך שהצליח לחסוך חודשים.

רעיון נוסף הוא קיצור פרק הזמן להגשת התנגדויות לתוכנית מ-60 יום כיום ל-30 יום בלבד וכן לקצר את משך הדיונים באותם התנגדויות.

רעיון נוסף שיעורר בוודאי התנגדות במשרד הפנים היא צמצום סמכות שר הפנים והוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולק"ח), לתוכניות שבסמכות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בלבד. כלומר, מרבית התוכניות, שנדונות בוועדות מקומיות ומחוזיות בלבד, לא יזדקקו לאישורים של שני אלה.

עוד הצעה היא אישור תוכנית מתאר חדשה לכל מחוז אחת לחמש שנים. אם המחוז לא יעמוד ביעד, תועבר הסמכות להכנת התוכנית למועצה הארצית. מדובר בהצעה דמיונית. רק לשני מחוזות יש תוכנית מאושרת והזמן הנדרש לאישור תוכנית כזו הוא תשע שנים.

חובה דומה תוטל על ועדות התכנון המקומיות: להכין תוכנית מתאר מקומית מדי חמש שנים. אי-עמידה שלהם ביעד, תעביר את החובה לוועדה המחוזית. כדי לעודד את הוועדות המקומיות, ייקבע כי לוועדות שבתחומן יש תוכניות תקפות בנות פחות משבע שנים, יוענקו סמכויות נרחבות יותר לאישור תוכניות.

עיקרי תוכנית האוצר:

* החזרת הול"ל או הפעלת ועדת מנכ"לים לאישור תוכניות בהליכים מקוצרים * הכנת חוק תכנון ובנייה חדש * ועדות מיוחדות לאישור של פרויקטים לאומיים

מעיקרי חוק התכנון והבנייה החדש:

* צמצום מספר החברים בוועדות התכנון * רשות נפרדת לדיון בהתנגדויות * קיצור המועדים להגשה ולדיון בהתנגדויות * צמצום סמכויות שר הפנים והולק"ח

* תוכניות מתאר יתחדשו מדי 5 שנים * הרחבת סמכויות לוועדות עם תוכניות מתאר מאושרות