הון סיכון / קרנות ישראליות מאיימות להכניס את תעוזה ל"רשימה שחורה"

מאת עודד חרמוני

בשבוע שעבר חילקה קרן ההון סיכון הבורסאית תעוזה , מהקרנות הוותיקות בתעשייה, דיווידנד של 45 מיליון שקל לבעלי המניות - כמעט כל הכסף המצוי בקופתה, ובכך, ככל הנראה, רמזה על סוף דרכה כקרן השקעות.

לכמה קרנות בולטות בתעשייה, מסתבר, יש בטן מלאה על הקרן בשל פעולות שביצעה בשנה האחרונה. חלקן אף החליטו כי לא ישקיעו בחברות שבהן תעוזה מושקעת או מעוניינת להשקיע.

לא ברור מה מידת ההשפעה של החלטה זו על הפסקת השקעותיה החדשות של תעוזה, אך הפרשה, שבעקבותיה החליטו הקרנות להכניס את תעוזה למה שכינו מקורות "רשימה שחורה", מלמדת על מצב תעשיית ההון סיכון הישראלית בימי משבר.

הסיבה לכעס קשורה להתנהגות תעוזה וחברת פיירצ'יילד האמריקאית, מהמשקיעות הבולטות בה וזו שנחשבת לקרן האם שלה, בעסקת אורמיר (Oramir). החברה הישראלית נמכרה ליצרנית ציוד ייצור השבבים האמריקאית, אפלייד מטיריאלס, תמורת 27 מיליון דולר.

העסקה הסתיימה לאחר מאבק מר מאחורי הקלעים, שהשאיר טעם רע בפיהם של חלק מהמשקיעים.

אורמיר הוקמה ב-92' לאחר שיצאה מחברת RDC, זרוע טכנולוגית ליישומים אזרחים בבעלות רפא"ל, אלרון ודסק"ש . החברה פיתחה טכנולוגיית לייזר לשוק המוליכים למחצה. מוצריה משמשים בתהליכי הייצור ובתהליך הבדיקה לאחר הייצור.

קרן תעוזה הישראלית, שהיתה בשליטת חברת technology Fairchild, זיהתה ראשונה את הפוטנציאל בחברה. אליה הצטרפה גם חברת Fairchild technology בעצמה כמשקיעה עצמאית גדולה באורמיר. שני הגופים השקיעו בחברה הון בהיקף של כמה מיליוני דולרים במשך זמן רב.

המאמצים לא הועילו

ב-96' נקלעה אורמיר לקשיים. למרות הקשיים, השלימה ב-97' גיוס הון פרטי בהיקף של 7.5 מיליון דולר, שהובילה ורטקס, והשתתפו בו הקרנות ג'מיני, יוזמה, אוורגרין, מופת ומירג' של גד זאבי. הגיוס בוצע לפי שווי חברה צנוע של 16 מיליון דולר אחרי הכסף, ותוך דילול משמעותי של אחזקות תעוזה ופיירצ'יילד באורמיר.

במסגרת תהליך ההבראה של החברה מונה למנכ"ל החברה יורם עוזיאל, ממקימי הסניף המקומי של KLA ולפני כן סמנכ"ל הפיתוח של KLA ישראל. עוזיאל, בסיוע יורם אורון מוורטקס, ששימש יו"ר החברה, ונציגי הקרנות והגופים האחרים, הצליח לשקם את אורמיר. מאוחר יותר הצטרף לצוות השיקום גם מנדי עירד, בעבר מנכ"ל כלל תעשיות אלקטרוניקה , שהתמחה בהבראת חברות והחליף את אורון בתפקיד יו"ר הדירקטוריון.

אך גם המאמצים האלה לא הספיקו. שוק השבבים נקלע למשבר והפיתוח הייחודי של אורמיר, שאיפשר בדיקה וזיהוי באמצעות לייזר של תהליכי הייצור של השבבים ותיקונם במידת הצורך, לא הצליח לפרוץ לשוק, כפי שציפו המשקיעים. ב-99' הגיעו הקרנות שהשקיעו באורמיר למסקנה שכל השקעתן באורמיר עלולה לרדת לטמיון. בפניהן נותרו שתי אפשרויות: גיוס הון גדול בהיקף של כ-30 מיליון דולר, שיעניק לחברה אוויר לנשימה ויאפשר לה להשתלב בשוק; או מציאת שותף אסטרטגי שישקיע בה וירכוש את מוצריה. האופציה השלישית היתה סגירת החברה.

לאחר שהתברר כי לא ניתן לבצע את הגיוס, החליטו המנכ"ל עוזיאל והיו"ר עירד לכוון את מאמציהם לכתובת הבולטת ביותר בענף הציוד לייצור מוליכים למחצה: חברת אפלייד מטיריאלס.

הם ביקשו ממנה להשתלב באורמיר בהשקעה של מיליון דולר עם אופציה להשקעה עתידית של 2 מיליון דולר נוספים ושיתוף פעולה אסטרטגי. כדי לשפר את ההצעה בעיני אפלייד, הציע עירד לשלב סעיף אופציה בחוזה, שיאפשר לאפלייד לרכוש את החברה בתוך שנתיים במחיר של עד 27 מיליון דולר במזומן.

לא כל המשקיעים אהבו את האופציה הזו, אך מאחר שהוצעה, החליטו לכבדה. ואולם פיירצ'יילד סירבה לאשר את הסעיף. בשלב זה החל מסע שכנועים, שכלל יציאת משלחות מישראל לנציג פיירצ'יילד בדירקטוריון אורמיר, אדוארד ג'ונסון. בתעשייה הסבירו כי פיירצ'יילד לא השתכנעה מהנימוקים. היא נפגעה מכך שלא שותפה בקבלת ההחלטה.

מקורות באורמיר אמרו כי ג'ונסון טען שהחברה היתה יכולה להגיע להערכת שווי הרבה יותר גבוהה. בסופו של דבר, למרות התנגדות פיירצ'יילד, תעוזה וג'מיני, דירקטוריון החברה החליט לעמוד מאחורי הצעתו של עירד ולהעניק לאפלייד את סעיף האופציה מעורר המחלוקת.

בזמן המשא ומתן על השקעתה של אפלייד באורמיר ב-99', החלה האחרונה להטות את פעילותה לכיוון קו המוצרים של אפלייד. בסופו של דבר הגיעה למצב שבו רק רכישה בידי אפלייד היתה יכולה להצילה מסגירה. אלא שפיירצ'יילד לא שכחה את העלבון.

מיליון דולר תמורת חתימה

"הם כעסו כי דוללו לאורך השנים, לאחר הרבה השקעה מצידם, וסעיף האופציה לא היה מאפשר להם רווחים גדולים מההשקעה הזו", אמר אחד ממנהלי הקרנות שהשקיעו באורמיר. ג'ונסון, המשמש גם נציג פיירצ'יילד בדירקטוריון תעוזה, הודיע כי לא יחתום על ההסכם. משמעות ההצהרה, מבחינת אורמיר, היה שתיאלץ להיסגר. ג'ונסון העמיד בפני המשקיעים הנותרים תנאי להסכמתו: לפני הסכם ההשקעה של אפלייד הוא יקבל מיליון דולר במזומן מהעסקה, לפני חלוקת העוגה לבעלי המניות ובלי קשר להיקף האחוזים שלו בחברה.

האולטימטום ניתן כשבוע לפני חתימת העסקה והקרנות האחרות נכנסו ללחץ. "פיירצ'יילד הצמידה אקדח כמו ברולטה רוסית, ושיחקה אתנו פוקר עד הסוף", אמר מנהל בקרן שהשקיעה באורמיר. "החלופות היו להיכנע לסחיטה או לסגור את החברה. הרגשנו שזו נקמתם על שלא שותפו בהצעת האופציה".

אד מלבסקי, ממייסדי קרן ג'מיני, התנגד אף הוא לסעיף האופציה, אך התפשר בסופו של דבר. לדברי הקרנות, הוא אמר שאינו מוכן להיסחט על ידי פיירצ'יילד, ואולם בסופו של דבר ויתר לאולטימטום, מאחר שלא רצה שהחברה תיפגע. עיקר הזעם של הקרנות יצא על קרן תעוזה ומנהלה, אבי קרבס, שלא הצליחו להשפיע על פיירצ'יילד לחזור בה מהאולטימטום. קרבס נותר בין הפטיש לסדן. בסופו של התהליך נכנעו הקרנות האחרות לדרישת פיירצ'יילד ואיפשרו לה לקבל מיליון דולר נוספים על חלקה בחברה.

כיום, חודש לאחר מימוש סעיף האופציה - מכירת אורמיר לאפלייד מטיריאלס - בקרנות הישראליות מדברים על נקמה. לפחות שלוש