מלחמה במלביני כספים ובסייעניהם: משימה חסרת תוחלת?

מאת רפי פרסיץ

מלבד ההתמודדות במעלימי-מס, שבה מובילה ארה"ב, בשנים האחרונות מעסיקה הלבנת כספים את הקהילה הבינלאומית יותר ויותר.

הכוונה להכנסות בשיעור של מאות מיליארדי דולרים בשנה של סוחרי סמים, שליטים מושחתים וארגוני פשע, המוברחות - בחסותם של חברות קש, מתווכים ונאמנים למיניהם (רואי חשבון, עורכי דין וחברות שבעליהן סמויים) - לבנקים ולמוסדות פיננסיים; ומשם, מכובסים ומטוהרים, לאפיקים עסקיים חוקיים.

ישראל ברשימה השחורה

בהתחשב בטריליוני הדולרים המועברים מדי יום ממרכז פיננסי למשנהו, התחקות אחרי מקורם של כספים טמאים, התרים אחרי חופי-מבטחים, אינה משימה קלה (יש גורסים שהיא נדונה לכישלון מראש), מה גם שמדינות ומוסדות פיננסיים לא מעטים - שהלבנת כספים היא מקור הכנסה נכבד בחשבון הרווח וההפסד שלהם - אינם ששים לשתף פעולה עם הנלחמים בהון טמא.

בקרב האמצעים המקובלים במלחמה בהון טמא, אנו מונים: הקפדה על דיווח פרטני על מקורם של סכומים גדולים הנודדים מממוסד פיננסי למשנהו, או המופקדים במזומנים; שכנועם של יזמים ותאגידים להימנע מהשקעות ומקשירת עסקות במדינות המעניקות מקלט לכספי פושעים; והצרת פעילותם של סניפי בנקים זרים במרכזים פיננסיים המכבדים את עצמם.

חרף קשיים מובנים באיתור כספי פשע, עושים נציגיהן של 31 מדינות מתועשות, ובראשן ארה"ב, כמיטב יכולתן להדק את הפיקוח ולהגביר את העיצומים על מדינות סוררות, המסייעות למלבינים בטיהור נכסיהם.

עם הרשימה השחורה של מדינות חטאות, שהכין כוח משימה של 31 המדינות המתועשות, נמנות רוסיה, פיליפינים, מצריים, גוואטמלה, הונגריה, אינדונזיה, ניגריה ואחרות.

עם המדינות שהיו ונותרו ברשימה השחורה, אך הגבירו את מאמציהן להתמודד עם כספים חטאים, נמנות ישראל, לבנון, איי קוק, איי מרשאל ואחרות.

עם המדינות שנמחקו מן הרשימה השחורה הקודמת, נמנות קיימאן, ליכטנשטיין, פנאמה ואיי באהאמה.

מטבעות, בורסות, סחורות

על רקע צניחה ב-17% ברווחיהן של 500 החברות שמניותיהן מרכיבות את מדד סטאנדרד ופורס ברבע השני של השנה (הגבוהה בעשור האחרון), היה גילוחה של ריבית המפתח הדולרית (הששי מאז תחילת השנה והנמוך זה שבע שנים) ב-0.25%, מ-4% ל-3.75%, צפוי למדי; והפתיע רק את אלה שקיוו לקיצוץ בשיעור של 0.50%.

ריבית המפתח הדולרית נמוכה עכשיו ב-0.75% מריבית המפתח היורואית.

לעומת זה, זינקה התשואה השנתית על איגרת החוב הדולרית ל-30 שנה, בחישוב שבועי, מ-5.57% ל-5.76%; וזו על שטרי אוצר לשלושה חודשים מ-3.45% ל-3.67% בשנה, כתוצאה ממימוש רווחים ואולי גם מתחושה שהקיץ הקץ על קיצוצי ריבית.

בשוקי החליפין נחלש הין, בחישוב שבועי, מ-124.50 ל-124.80 לדולר; היורו, מ-85.70 ל-84.90 סנט אמריקאיים; הפרנק השווייצי, מ-1.7740 ל-1.7950 לדולר; והדולר האוסטרלי, מ-51.60 ל-51.20 סנט אמריקאי. לעומתם, התייקר הדולר הקנדי מ-1.5260 ל-1.5150 לדולר אמריקאי.

להוציא מדד נאסד"ק בארה"ב, שהעפיל, בחישוב שבועי, מ-2,035 ל-2,160 נקודות (6.1%+), ומדד המניות במוסקווה, שפחת ב-5.3%, התאפיין שבוע המסחר האחרון ביוני בתנודות בורסאיות מתונות יחסית. נסיגות נרשמו בטוקיו (0.6%-) ובלונדון (0.4%-). עליות נרשמו בפרנקפורט (2%+), במילאנו ובאמסטרדם (1.6%+), בציריך (1.1%+), במדד דאו ג'ונס ובפאריס (0.8%+) ובסינגפור (0.6%+).

יום שלישי, ערב חג העצמאות בארה"ב, יהיה יום מסחר מקוצר. ביום רביעי יהיו שוקיה של ארה"ב סגורים.

בשוקי הסחורות, בלטו התמורות השבועיות הבאות;

נפט: חבית נפט מסוג ברנט למסירה באוגוסט הוזלה מ-26.91 ל-25.90 דולר.

מתכות תעשייתיות: נסיגות לניקל, מ-6,295 ל-6,060 דולר לטונה; ולנחושת, מ-1,596 ל-1,550 דולר לטונה.

מתכות יקרות: שחיקה לפלטינה, מ-577 ל-560 דולר לאונקיה; ולפלדיום, מ-618 ל-607 דולר לאונקיה.

רכות: הוזלה לקקאו (חוזה-ספטמבר), מ-990 ל-966 דולר לטונה; ולסוכר (חוזה-ספטמבר), מ-9.24 ל-9.36 סנטים לליברה.

תבואות: התייקרות משמעותית לפולי סויה (חוזה-ספטמבר), מ-4.3625 ל-4.6550 דולרים לבושל. נסיגה לחיטה (חוזה-ספטמבר), מ-2.6250 ל-2.5825 דולרים לבושל.

קאווייאר: אם יממשו רוסיה, קזחסטאן ואזרבידז'אן את הבטחתן לחדול מדיג ביצי דגים במחצית השנה הקרובה, צפויה התייקרות במחירו של מאכל מותרות זה.