"נוביל מהפך כלכלי, חברתי, מדיני, ויותר מכל - מוסרי"

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' אבישי ברוורמן, פרש היום (חמישי) לראשונה את משנתו הפוליטית השלמה, במסיבת העיתונאים שבה הודיע על כניסתו לחיים הפוליטיים ועל הצטרפותו למפלגת העבודה. הנה דבריו:



"אני נרגש היום להצטרף למפלגת העבודה בראשות היו"ר, ידידי ח"כ עמיר פרץ. אני רוצה להתחיל במלה אישית. אני בן של נגר עובד כפיים וגננת, שהיו תמיד חברי מפחגת העבודה, אנשי תרבות ומוסר שלאורם גדלתי. הייתי חבר במפלגה, אבל אני רוצה להסביר בצורה ברורה: בעבר פנו אלי והתלבטתי לגבי כניסתי לחיים הפוליטיים; בכל הצמתים בעבר היה ברור לי שמה שאני עושה בנגב, יש לו ערך ענק לעומת מה שראיתי בזמנו בחיים הפוליטיים. המפץ שקרה היום, וכניסתו של עמיר פרץ כמנהיג מפלגת העבודה, שינו את ההחלטה שלי. אני מאמין באמנוה שלמה היום שיחד עם עמיר, אנחנו נוביל מהפך כלכלי, חברתי, מדיני, ויותר מכל - מוסרי".



"אני רוצה להעביר לכל חברי במגזר העסקי - 14 שנים שירתתי בתפקידים בכירים בבנק העולמי, הובלתי רפורמות כלכליות וחברתיות בדרום אמריקה, באפריקה, באסיה, במזרח אירופה וגם במזרח התיכון. 15 שנה אני יושב באוניברסיטת בן גוריון, שזכינו, חברי ואני, לקחת אותה באוקטובר 90', עם 5,700 סטודנטים וגירעונות עתק. היום - 17 אלף סטודנטים, 15 שנה ללא גירעון, האוניברסיטה המבוקשת בארץ, 7,000 סטודנטים מעורבים מעורבות חברתית, הטובים באים מכל מקום בעולם".



"כמו קלינטון ובלייר"



"חשבתי להמשיך עכשיו לבנות את הפארק הטכנולוגי ולהוביל את התעשיות בנגב. בחירתו של עמיר שינתה את דעתי: אני מאמין שמדינת ישראל נמצאת בפרשת דרכים, ואם תמשיך בדרכה הנוכחית, היא תידרדר למדינת עולם שלישי, כמו המדינות שהובלתי רפורמות בהן, כברזיל וארגנטינה. מדינת ישראל חייבת להיות בדרכם הכלכלית-חברתית של ביל קלינטון וטוני בלייר".



"כמו שעמיר אמר, ואני אומר את זה לחברי במגזר העסקי - היתה לנו שיחה עמוקה, אנחנו מכירים שנים מיום שהגעתי לבאר שבע ונפגשנו בכל מיני צמתים - דרכו של עמיר פרץ היא דרכי, היא דרכו של טוני בלייר, היא דרכו של ביל קלינטון, היא סוציאל-דמוקרטיה: מצד אחד, אמונה ברורה בתחרות חופשית. היום הבעיה בישראל - צריך לחתוך את כבלי הביורוקרטיה המוגזמת, בתחרות מול סינגפור, מול הודו, מול סין. להביא כאן חברות כדי להשקיע מול ההון האנשי של הצעירים הנהדרים והמבוגרים, שיכולים באמת לבנות כאן מדינה שישיה לה תוצר לאומי גבוה".



"אבל במקביל, אי אפשר להסכים, וזו דרכו של עמיר וגם דרכי, לכך שבנינו כאן מדינה עם האי-שיוויון הגבוה ביותר בעולם המערבי, עם העוני הגבוה ביותר בעולם המערבי, עם רמת החינוך הנמוכה ביותר בעולם המערבי, עם רמת האלימות, ורבותי - השחיתות".



"ברשותך, חברי עמיר, אני רוצה לצטט מדבריו של דוד בן גוריון. ב-1927 בן גוריון כתב מסה. הוא אמר: 'להתיישב בארץ ישראל זו זכותנו וזו חובתנו, אבל אפשר להקים מדינה שיש בה סחר נשים, אפשר להקים מדינה שיש בה קיני עבדות ערבית. בלי אידאה מוסרית גדולה, אין לנו זכות קיום'. מה שעמיר פרץ מציע, ואני אלך איתו לכל אורך הדרך, כשותף מרכזי וכחבר, להוביל מהפך במדינת ישראל, כדי שהכלכלה תהיה תחרותית, ותשרת, כמו שהוא אומר וכמו שאני אומר שנים, את בני האדם, כאשר אנחנו ניתור פה לא סיסמאות לגבי המאבק בעוני וברעב. עם סוכני שינוי, עם השקעות, כשהאדם במרכז".



"אל תפחדו מפרץ - הוא לא קומוניסט"



"ופה אני אומר לחברי: אל תפחדו מעמיר פרץ. הוא לא קומוניסט, הוא הולך בדיוק בדרכו של טוני בלייר. כי אסור לנו ללכת בדרך התאצ'ריסטית. אמרתי את זה בכל העבודות ובנאומי בעבר. ארה"ב יכולה להרשות לעצמה אי שיוויון אדיר. המדינה הזאת, שנבנתה על חזון הנביאים ישעיהו ועמוס, 'צדק צדק תרדוף', שנמצאת בתוך מרחב של מיליארד מוסלמים, לא יכולה לחיות ללא סולידריות. הדוגמה שלה אינה ארה"ב - מארה"ב ניקח את הקונסטיטוציה, את היוזמה הפרטית. אבל את הדרך הכלכלית-חברתית משוודיה ומפינלנד, וזה מחייב גם את המנהיגות העסקית בישראל - לא להוציא תיכף את ההון למקום שבו יש עבודה זולה. להתמודד ולתת שכר טוב".



"ומלה לגבי מה שאמר עמיר על שכר המינימום: אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. גם עמיר פגש את ביל והילרי קלינטון, וגם אני. כאשר ביל קלינטון הוביל את התהליך הכלכלי-חברתי שלו, הוא נתן לג'ו סטיגליץ, חברי ומורי שקיבל את פרס נובל וכתבנו ספרים ומאמרים ביחד, לבוב רובין שר האוצר האמריקאי ולקבוצה של כלכלנים שכתבו מסמך בניו יורק טיימס. המסמך אמר: אפשר להעלות את שכר המינימום. הם העלו את שכר המינימום, אני לא נכנס לשאלה בכמה, והפריחה והשגשוג נמשכו. אז איך הוא אומר, האיש הזה - שלא יפחידו אתכם! מדובר פה על כלכלה חופשית ותחרותית, אבל ממשלה שתשקיע באמת".



"הבעיה, אבל, היא הבעיה המוסרית. מדינת ישראל לא יכולה לחיות ברמת שחיתות כזו. היא צריכה להיאבק בכל דרך. וכאן, עוד מלה אחת לחברים שלי: אני שמרתי את הדבר הזה בימים האחרונים, ישבתי עם אשתי, עשיתי מדיטציה וחשבתי. מה הדרך האמיתית למדינת ישראל? הדרך - אני לא הולך בשביל תפקיד אלא בשביל דרך. הדרך הזו של מפלגת העבודה ושל עמיר פרץ היא הדרך שתציל את מדינת ישראל. ואני מבקש מכל אותם אלפי אנשים ששנים מבקשים ממני להיכנס לפוליטיקה, הסטודנטנים, בנגב ובגליל, אנשי עסקים מכל המגזרים, חברי הבדווים והערבים - הצטרפו לעמיר פרץ ואלי להוביל כאן מהפך כלכלי-חברתי-מדיני, ואני בטוח שיחדיו, עם כל החברים, אנחנו נשנה את פני מדינת ישראל".



"אני מתרגש. אני הולך להתמודד בפריימריס, ואני לא רוצה שום הבטחה. אני רוצה לעמוד עם החברים שיכירו אותי, מי שלא מכיר אותי, אחד אחד. כמו שאמר עמיר, אני אדם של אנשים, אני אדם של שטח. שום דבר לא הגיע לי בקלות, אף אחד לא שם כפית זהב בפי אי פעם בחיי. אני מאמין שביחד, אנחנו נשנה את פני מדינת ישראל".