ישראל נכנסת לאיחוד האירופי בדלת הטכנולוגית

מאת סופי שולמן

מתברר כי לישראל יש זכות וטו באחד הגופים של האיחוד האירופי. מדובר בגוף הקרוי יוריקה (Eureka), המהווה רשת לייזום, קישור ותמיכה בפרויקטי מחקר אירופיים. יוריקה הוקם לפני 16 שנים. לפני שנה התקבלה ישראל כחברה מלאה בארגון, והיא המדינה הלא אירופית היחידה שעשתה זאת.

"זה לא היה קל", אומר אודו מנס, מתאם הפרויקטים של יוריקה בישראל, הפועל במסגרת מרכז התעשייה הישראלית למחקר ולפיתוח (מתימו"פ). במשך 7 שנים היתה ישראל במעמד של מדינה עם קשרים מיוחדים, מעמד שלא איפשר לה ליהנות מכל היתרונות של חברה בארגון. היתרון המרכזי של החברות ביוריקה הוא הסמכות ליזום פרויקטים טכנולוגיים שונים. זהו גם אחד ההבדלים המרכזיים בין הפרויקטים של יוריקה לבין פרויקטי מחקר במסגרת תוכנית המו"פ האירופית המרכזית. הפרויקטים הנעשים במסגרת הארגון נעים בטווח הרחב שבין ייצור מהיר של מטבעות, פיתוח אביזרי רכב ופיתוח טכנולוגיה שתאפשר להבחין בין תמונות אמיתיות לבין תמונות מזויפות של דאלי.

בשבוע שעבר נערך במדריד שבספרד כנס השרים השנתי של יוריקה - ספרד היתה נשיאת הארגון בשנה החולפת, וכעת תחליף אותה יוון.

"הצלחנו לפתח קשרים מצוינים עם האירופים, וכן צורפנו לפרויקטים הגדולים ביותר הנערכים במסגרת יוריקה, כגון פרויקט הלוויין, בעבורו מפתחת החברה הישראלית שבב מיוחד, או פרויקט הטלוויזיה הדיגיטלית שבו משתתפת חברת טלמטיקס הישראלית".

גם אי.סי.איי הישראלית שותפה באחד הפרויקטים שנערך עם חברות מצרפת ושווייץ, בתקציב של 2.2 מיליון יורו. במסגרת זו פיתחו החברות מערכת מולטימדיה מקוונת לרשתות פרטיות. בימים אלה יוזמת חברת פאר טכנולוגיות משדה יצחק פרויקט לפיתוח מכונה ביתית להפקת שמן זית. כיום משתתפות חברות ישראליות ב-22 פרויקטים שונים, 5 מהם בשלב ההצעה, 3 הסתיימו, והיתר נמצאים כיום בשלב פיתוח.

בניגוד לתוכנית המו"פ האירופית שמפרסמת נושאים המעניינים אותה, ולאחר מכן בוחרת את החברות שיטלו חלק בפרויקט, ביוריקה התהליך פשוט בהרבה. הסיסמה המרכזית של יוריקה היא שיפור מעמדה התחרותי של אירופה לעומת יפאן וארה"ב. באירופה רואים בפרויקטים של הארגון חשיבות עליונה, וההוכחה לכך היא השתתפותו של נסיך ספרד, פיליפה, בכנס השנתי.

הדרישה שמציב הארגון היא רעיון חדשני שיש לו פוטנציאל שוק ברור, שיוכל לבוא לידי ביטוי בתוך תקופה קצרה ככל הניתן מאז קבלת היוזמה על ידי יוריקה. בניגוד לתוכנית המו"פ האירופית, כל יוזמות הפיתוח חייבות להסתיים בהשקת מוצר מסוים ולא רק פיתוח טכנולוגי.

דרישה נוספת, הדומה לתוכנית המו"פ, היא השתתפות של שתי מדינות לפחות בפיתוח המוצר. ביוריקה חברות כיום 29 מדינות והנציבות האירופית. בכנס במדריד צורפו לתוכנית שתי מדינות אירופיות נוספות - אסטוניה וסלובקיה - שהיו בעבר חלק מהגוש המזרחי, ונמצאות היום על סף הקבלה לאיחוד האירופי.

יוריקה עצמה אינה מחלקת מימון לפרויקטים, אלא מקשרת בין המדינות האירופיות שמעוניינות בפיתוח מוצרים דומים, ובינן לבין בין משרדי המדע או תעשייה והמסחר במדינות אלה. המשרדים הממשלתיים הם אלה שמקצים מימון לפרויקטים.

לדברי מנס, התמריץ המרכזי של החברות הישראליות להצטרף לתוכניות הפיתוח של יוריקה הוא הגישה לשווקים האירופיים. התוכנית מיועדת לחברות מסדר גודל קטן ובינוני, כאשר במסגרת התוכנית הן מפתחות לרוב מוצר בעבור אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות באירופה, כגון סימנס או פיליפס. היתרון בכך הוא ששוק, שבדרך אחרת לא היה נגיש, כמעט מובטח להן. במסגרת הפרויקט חותמות החברות הישראליות על מעין הסכם OEM עם היצרניות האירופיות הגדולות, אך אינן מוותרות על הזכויות בטכנולוגיה שלהן.