רשלנות רפואית

מאת בן-ציון ציטרין

תחום התביעות בגין רשלנות רפואית חדש יחסית, והחל לצבור תאוצה מאמצע שנות ה-80. על פי הערכה זהירה, החל מלפני חמש שנים מטופלים 600-500 מקרי רשלנות רפואית מדי שנה, שמחציתם מתגבשים לתביעות פיצויים אזרחיות. בתיקים אחרים מגיעים להסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט. ההערכה היא כי מאות תיקי רשלנות רפואית פוטנציאליים נוספים בשנה אינם מטופלים כלל, בשל קשר השתיקה של המערכת הרפואית וחולשת הנפגעים המונעת מהם לממש את זכותם החוקית לתבוע. מספר התביעות הפליליות המוגשות בגין רשלנות רפואית מדי שנה ניתן להימנות על אצבעות יד אחת.

מדובר בתחום מורכב ומסובך, שהמעורבים בו אוהבים לשייך לו יוקרה. יש עורכי דין שהתמחו בתחום, ויש שהגיעו אליו מטיפול בתחום גדול יותר, כמו נזיקין ותביעות גוף.

מדברים על קשר השתיקה של הרופאים, אך בשנים האחרונות מתבלטים בתחום עורכי דין שהם רופאים, חלקם בכירים, שחצו את הקווים, ומצליחים לספק לעבודתם המשפטית ערך מוסף חיוני. ד"ר אילנה נירנברג, רופאה כללית ורופאת שיניים, אומרת שהפן הרפואי והמומחיות הרפואית עוזרים לה רבות בטיפול המקצועי בתיקים המשפטיים של רשלנות רפואית, ומעניקים לה יתרון רב, כיוון שבניהול תיקים אלה יש חשיבות רבה להכרת הפן הרפואי.

למרות שייצוג הנתבעים מבטיח לכאורה הכנסה בטוחה, יש המייצגים רק תובעים בתוקף החלטה עקרונית שקיבלו. אחד מהם הוא יראון פסטינגר מירושלים, יו"ר פורום הנזיקין (עורכי הדין הנזיקיסטיים) בלשכת עורכי הדין, האחראי גם להעלאת רף האחוזים שעורכי דין המייצגים תובעים יכולים לגבות עבור הצלחה בתיק.

שכר הטירחה

שכר טירחת עו"ד תלוי בצד שאותו הוא מייצג. למייצג תובעים, מקובל לגזור שכר טירחה באחוזים מההצלחה. 17.5% בתיק שלא הגיע לבית המשפט והסתיים עוד קודם לכן בפשרה; 20% בתיק שהוגש לבית המשפט והסתיים בפשרה לפני פסק דין, ו-25% במקרה שהתיק מסתיים בהצלחת התובעים. התעריף המומלץ עדיין קיים, ונע בין 17.5% בפשרה ו-20% בפסק דין, אך אינו מחייב, בעקבות החלטת ועד מרכזי של לשכת עורכי הדין מ-1997, אותה יזם פסטינגר. מדובר בתיקים שהצלחה בהם פירושה לעתים תשלומים פיצויים בהיקפים של מיליוני שקלים.

לדברי ד"ר נירנברג, הבעיה העיקרית בתביעות רשלנות רפואית היא חוות הדעת הרבות שיש לספק בזמן הגשת התביעה. חוות דעת אלה עולות ממון רב, ומכבידות על התובע. פעמים רבות לא ניתן להשיג חוות דעת בגלל קשר השתיקה הקיים בין הרופאים. לדבריה, דווקא השופטים ליברלים וגמישים, ומאפשרים להגיש חוות דעת גם מאוחר יותר.

לדברי עו"ד אהובה טיכו, למרות שכמות תביעות רשלנות רפואית נמצאת בסימן עלייה, ועדה ציבורית בראשות השופט גבריאל קלינג, שהגישה דו"ח למנכ"ל משרד הבריאות לפני שנתיים בעניין, לא יכלה לקבל נתונים מספריים מהמבטחים באשר לפיצויים המשולמים על ידן, או לגבי העלות הנגרמת להם בשל ההגנה. בבריטניה עלות פיצויים לנפגעי רשלנות רפואית היא 350 מיליון דולר לשנה, ואילו בארה"ב עלות הפיצוי היתה כ-15 מיליארד דולר לשנת 1999.

עורכי דין המתמחים בתחום

להלן רשימה חלקית, אך מייצגת, לפי סדר הא"ב, של משרדי עורכי דין ועורכי דין המתמחים בטיפול בתביעות של רשלנות רפואית - בין כמייצגי תובעים ובין כמייצגי נתבעים. חלקם מתמחים בתחום זה בלבד, חלקם מטפלים ברשלנות רפואית כחלק מתביעות נזיקין. המשרדים הם מתל אביב וגוש דן, אלא אם נכתב אחרת:

* אהובה טיכו - בעלת משרד עצמאי, מייצגת לקוחות פרטיים בתביעות רשלנות רפואית. בעשור שעבר שימשה כיועצת משפטית בקופ"ח מכבי, וייצגה את הקופה בתביעות רשלנות רפואית. מזה כשנתיים משמשת כיועצת משפטית באיילון ניהול סיכונים רפואיים, ועוסקת בניהול תביעות רשלנות רפואית מטעם חברת הביטוח.

* אהרנסון, אבולעפיה, גלאון, צין, אמודאי ושות' - שמואל (מולי) אהרנסון הוא אחד השותפים הבכירים וממייסדי המשרד. הוא המנהל והאחראי על מחלקת רשלנות רפואית במשרדו ולצידו 6 עורכי דין, שניים מהם רופאים שעשו הסבה. מטפל מזה 20 שנה בתיקי רשלנות רפואית, כאשר במרבית התיקים ייצג ומייצג רופאים ומוסדות רפואיים, אך גם תובעים - תחום פעילות חדש במשרד.

* ד"ר אילנה נירנברג - רופאה כללית, רופאת שיניים ועורכת דין, בעלת פרקטיקה פעילה בכל הנוגע לרפואה משפטית. מתמחה ברשלנות רפואית ודיני ירושה. מחברת, ביחד עם השופט ד"ר עדי אזר, ספר מנחה בתחום, בשם רשלנות רפואית. עניינם של רוב תיקיה הוא תביעות בגין נכות 100% בשיתוק מוחין, כתוצאה מרשלנות רפואית. בדיני ירושה מתמחה בתיקי התנגדות לצוואות בגין אי כשרות המצווה, כתוצאה ממצבו הרופאי שהביא לאיבוד כושרו לצוות.

* בועזסון, ארגוב, אבימור, שדמי - הוקם ב-1962, סניף ראשי בירושלים ושלוחה בתל אביב. מהראשונים שטיפלו ברשלנות רפואית מטעם קופ"ח כללית, וכיום מטעם סוכנות הביטוח שוקי מדנס, מובילים בייצוג הנתבעים. מייצגים גם תובעים מול הדסה והמדינה. מרכזים את התחום: יעקב אבימור ומשה ארגוב.

* גדעון פנר - המשרד ממוקם בבאר שבע, בעל סניף גם בתל אביב, בו מרוכזת עיקר הפעילות בתחום הרשלנות הרפואית. כיום מטפל המשרד במספר רב של תביעות מכל רחבי ישראל, בכל ענפי הרפואה.

* גלרט, גלרט, פרישטיק - משרד משפחתי, דור שני, עוסק, בין השאר, ברשלנות הרפואית.

* דייויס, קורן - משרד ירושלמי, הוקם ב-1995 על ידי יונתן דייויס ומרסל קורן. מתמחה בייצוג נפגעים בתביעות אחריות מקצועית, דיני נזיקין, דיני ביטוח ומשפט רפואי, בעיקר נפגעים בתביעות של רשלנות רפואית. המשרד מייצג במקביל חברות ביטוח ונפגעים בנזקי גוף. דייויס, המרכז את התחום במשרד, אף ערך וכתב שני ספרים בתחום המשפט הרפואי.

* וינברג את וינברג - משרד משפחתי ותיק, שהוקם לפני עשרות שנים על ידי ראובן ולאה וינברג. ישראל וינברג, המוביל את המשרד, קידם אותו במיוחד בתחום הרשלנות הרפואית, בנוסף לתביעות בגין נזקי גוף. המשרד מעסיק עו"ד, מיכאל צור, שהוא גם ד"ר לרפואה.

* ויסגלס, אלמגור - השו