"אנחנו לא רוצים להשקיע מיליון דולר כדי לקבל 10 מיליון דולר"

כאשר בלו ראן ונצ'רס (BlueRun Ventures), קרן ההון סיכון הגדולה בעולם, פתחה לפני שנתיים שלוחה בישראל כולם תלו בה תקוות גדולות. דווקא כשהמצב הביטחוני בישראל הבריח משקיעים שב לישראל מלונדון יוסי חסון, שמילא בעבר תפקיד בכיר בקרן הגלובלית של אינטל והצטרף לבלו ראן ב-2001, כשבידיו מזומנים רבים המיועדים להשקעה בהיי-טק הישראלי. אולם מאז דברים מתנהלים בעצלתיים.



בלו ראן ונצ'רס, לשעבר נוקיה ונצ'רס, הוקמה ב-1998 והיא מנהלת כיום שלוש קרנות הון סיכון בהיקף כולל של כמיליארד דולר. הקרן מתמקדת בהשקעות בחברות בתחומי טכנולוגיות מידע, מובייל ומוצרי צריכה אלקטרוניים, ומשקיעה בעיקר בסיבובים A ו-B, כ-8-2 מיליון דולר.



ממשרדי השלוחה הישראלית בהרצליה פיתוח יצאו לפני כשנתיים הצהרות על השקעות גדולות בסטארט אפים ישראלים, ותעשיית ההון סיכון המקומית רגשה. כולם חשבו שקרן ההון סיכון הגלובלית הגדולה, שכבר רשמה באותם ימים מימוש ענק בחברת Paypal אשר נרכשה על ידי eBay ב-1.4 מיליארד דולר, בחרה להקים שלוחה בישראל כדי לעקוב מקרוב אחר התעשייה המקומית ולהשקיע בה כמה עשרות מיליוני דולרים. אולם היום, שנתיים לאחר פתיחת השלוחה הישראלית וכשהקרן במרחק שבועות מסגירה שלישית בהיקף כולל של 350 מיליון דולר, היא השקיעה בשתי חברות ישראליות בלבד - EZ Chip ואדווה סנס - סכום כולל של כ-7 מיליון דולר בלבד. ההשקעה ב-EZ chip, בהיקף של כ-4.2 מיליון דולר, נעשתה בטרם הוקמה השלוחה בישראל, כך שלמעשה השקיעה כאן השלוחה פעם אחת בלבד.



חסון הצהיר בעבר כי ב-2005 תשקיע הקרן בשלוש-ארבע חברות מקומיות סכום כולל של כ-20-15 מיליון דולר. 2005 תסתיים בקרוב, אך הקרן עוד לא השקיעה השנה בישראל.



יוסי חסון, מה הטעם בשלוחה ישראלית אם זהו היקף ההשקעות במהלך שנתיים?



"ביצענו עד כה בישראל שתי השקעות מהקרן הראשונה, שהיתה בהיקף של 500 מיליון דולר, והאסטרטגיה של הקרן היא להגדיל את ההשקעות בישראל ולהיות יותר פעילים. חשוב להבין שבלו ראן היא קרן גלובלית, וככזו אין לה הקצאה מוגדרת מראש למדינה כלשהי. המטרה היא לעשות כסף. אנחנו רוצים להשקיע רק בחברות שנזהה בהן יכולת להפוך למנהיגות עולמיות בתחומן. אנחנו לא רוצים להשקיע מיליון דולר כדי לקבל 10 מיליון דולר. זו השקעה טובה, אך לא עבור הקרן שלנו. אנחנו רוצים השקעות גדולות - ואותן אנחנו מחפשים".



יש בישראל חברות שיוכלו להפוך למנהיגות בתחומן?



"זה מה שאנחנו בודקים, אם לחברה יש יכולת להיות מובילה עולמית. בישראל זה חשוב עוד יותר כיוון שאין כאן שוק מקומי והיזמים מכוונים לשוק הגלובלי.



איך הקרן מתנהלת מול החברות הישראליות?



"אנחנו קרן פעילה מאוד. סביב כל חברה יש לנו שניים עד ארבעה אנשים שמלווים אותה בכל תחום - טכנולוגיה, הבנת השוק והתחרות, השקעה, אסטרטגיה, מודל עסקי או מודל התפתחות עסקית.



"החברות הישראליות חושבות גלובלית"



לבלו ראן יש כיום 38 חברות בפורטפוליו, מהן שלוש בלבד בקרן השלישית והחדשה, שהיא גם התקווה הגדולה להשקעות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. בשבועיים האחרונים ביקרו בישראל שניים מהמנהלים של הקרן - ואסודב בהנדרקר (Vasudev Bhandarkar) הפועל מניו דלהי, וקוואן יון (Kwan Yoon) הפועל בעיקר ממנלו פארק בקליפורניה (שם נמצאת הנהלת בלו ראן) ומסיאול. השניים נפגשו עם 16 חברות ישראליות.



"אנחנו רואים פה בממוצע שש חברות ביום", אומר בהנדרקר. "בארבעת החודשים האחרונים ביקרתי בחמש מדינות ואני מאוד מתרשם משפע הטכנולוגיות בישראל. החברות הישראליות חושבות גלובלית מיומן הראשון. בצורה זו או אחרת, רובן עוברות דרך הצבא או התעשייה הביטחונית - שהם תחומים חמים מאוד היום.



מה אתה מייעץ ליזמים הישראלים שרוצים להצליח?



"הם צריכים להסתכל על השוק העולמי גם מזווית של Outsourcing, ולא רק מזווית של מכירה. שני השווקים הגדולים הם סין והודו, כך שהיזם הישראלי יכול להרוויח ממעבר להודו. יתרון גדול של החברות הישראליות הוא צוות הניהול שלהן. לרוב החברות יש מנהלים שכבר רשמו הצלחות ואקזיטים בעבר, וזה חשוב מאוד. רק השילוב של טכנולוגיה וצוות ניהול הוא הבסיס להצלחה".



יון אומר שהקרן נחשפת לחדשנות בכל העולם ומדגיש: "צריך להבין שמשהו שאינו נחשב חדשני בישראל יכול להיתפש ככזה בסין, כמו טכנולוגיית האלחוט לדוגמא. החוכמה היא לדעת להעביר חדשנות לשווקים חדשים - וישראל משחקת תפקיד חשוב בעניין זה".



למה הדגש על ישראל לא בא לידי ביטוי בהשקעות?



חסון ממהר להשיב: "לוקח זמן לקרן עולמית כשלנו ללמוד איך לעבוד עם היזמים הישראלים, איך לעשות עסקות בישראל ואיך לסייע לחברות הישראליות. זה לא עניין של עסקות בלבד, אלא גם איך אנחנו כקרן גלובלית הולכים לעזור לחברה להתפתח לקוריאה, לארה"ב ולאירופה. בכל מקרה, הכוונה שלנו היא להרחיב את ההשקעה בישראל ולהיות כאן פעילים יותר".



בהנדרקר: "אם רוצים לייצר חברת ענק כמיקרוסופט או סיסקו הבאה צריך לוודא שמסתכלים על כל האספקטים האפשריים - צוות ניהול, טכנולוגיה ושוק. יש בישראל תחרות רבה, וצריך לבחון אותה בקפידה".



יון: "יש לנו שמונה עד עשר השקעות בשנה. נתח ההשקעות העיקרי שלנו הוא בעמק הסיליקון, שם נמצאים כ-60% מהעובדים שלנו. אנחנו עושים חמש השקעות בשנה בארה"ב ונשארות לנו ארבע-חמש השקעות בשאר העולם. עם יחס השקעה כזה, גם השקעה אחת בשנה בישראל זה טוב. בקוריאה יש לנו השקעה אחת בשנה ושם יש 50 מיליון איש. אנחנו הקרן היחידה עם פורטפוליו השקעות בסין, הודו, קוריאה, ארה"ב, ישראל ואירופה - וזו גם היכולת הייחודית שלנו, לפתוח דלת עבור חברות ישראליות להשקעה ברחבי העולם".



"סיכוי טוב שההשקעות בישראל יגדלו"



במה תהיה הקרן השלישית שונה מהשתיים הקודמות?



חסון: "הפוקוס של הקרן ימשיך להיות בהשקעות בארה"ב, אך פחות מאשר בקרן השנייה. סין וישראל יהיו פעילות יותר. אנחנו לא מתכוונים להמשיך ולעשות עסקה אחת בשנה בישראל. האם יהיו שתיים-שלוש השקעות בשנה או יותר? זה תלוי ב