עורכת דין תפצה לקוח לאחר שאיחרה לדיון

שופטים רבים מתלוננים כי איחורי עורכי הדין ולקוחותיהם הפכו למכת מדינה. פסק דין שניתן בשבוע שעבר על ידי השופט יונה אטדגי עלול לגרום לעורכי דין רבים להשתדל יותר להגיע לדיונים בזמן. בפסק דינו חייב השופט את עוה"ד אורית לוין שאיחרה להגיע לדיון וכתוצאה מכך התקבלה התביעה נגד לקוחה - לפצות את הלקוח על חלק מהנזקים שנגרמו לו.



תחילת הפרשה בתביעה כספית שהוגשה נגד יעקב שוגר; לאחר ששוגר ובאת כוחו לוין לא הופיעו לדיון ההוכחות, ולאחר המתנה של שלושת רבעי השעה, קיבלה השופטת דפנה אבניאלי מבית משפט השלום בתל אביב את התביעה. שוגר הגיש תביעה נגד לוין לפצותו בסכום ששילם לתובעים. עו"ד לוין התגוננה בטענה כי איחורה נבע מעצירת התנועה בדרך איילון עקב דליפת חומר כימי ממשאית. לטענתה, היא אף טילפנה לבית המשפט והודיעה על התעכבותה.



השופט אטדגי לא קיבל את טענת לוין. לדבריו, היא לא הציגה כל אישור לקיום הדליפה מאחד הגורמים המופקדים על התנועה, דבר המעורר תמיהה. השופט הוסיף כי על עורך דין חלות חובות מוגברות, הנובעות מחובותיו המקצועיות, ולכן מחובתה היה להגיע לדיון בשעה היעודה. "איחור של למעלה משלושת רבעי שעה מהשעה היעודה, סביר כי יגרום למתן פסק דין בהיעדר. בכך הפרה עו"ד לוין, עקרונית, את חובתה כלפי התובע. מחדלה זה עולה לכדי רשלנות", קבע השופט.



יחד עם זאת, הוסיף השופט, יש השלכות גם לאי התייצבותו של שוגר עצמו. זאת משום שאף אם לוין היתה מתייצבת לדיון - מאחר ששוגר לא התייצב, עדותו לא היתה נשמעת והתצהיר הראשי שהוגש על ידו היה נמשך. לפיכך קבע כי שוגר נושא באחריות בשיעור של 35% (ת"א 200619/02).