דו"ח של רשם העמותות המתפרסם היום, מצביע על שורת ממצאים חמורים באשר לפעילותו של הרב יוסף בא-גד והאופן שבו ניהל את עמותת ישיבת בני עקיבא נחלים. מהדו"ח עולה כי במשך שנים, בא-גד משך לעצמו משכורות המסתכמות בכמיליון שקל בניגוד לחוק. על פי הדו"ח, בא-גד לא חדל ממשיכת הכספים גם לאחר שרשם העמותות הורה לו לעשות כן. בנוסף, מצביעים הממצאים על שימוש שלא כחוק בנכסי נדל"ן של העמותה, ועל שורת הטבות שהעניק בא-גד לקרובי משפחתו.
רשם העמותות, עורך הדין ירון קידר, מסר כי "ממצאי דו"ח החקירה חמורים ביותר. מדו"ח החקירה עולה כי הרב בא גד שלט במהלך השנים ביד רמה בפעילות העמותות, ונראה כי יותר משעמדה לנגד עיניו טובת העמותות, עמדה לנגד עיניו טובתו האישית, קידום ענייניו וענייני בני משפחתו, אשר לשמם ביצע פעולות שלא ייעשו בנכסי העמותות".
לטענת קידר, לפעולות אלו חברו פעולות של גורמים נוספים, שהיו אמורים לדאוג לפעילותן התקינה של העמותות אך היו אדישים להתנהלות הכושלת, ואף שיתפו פעולה באופן אקטיווי עם הרב בא-גד.
רשם העמותות הורה להעביר את הדו"ח לרשות המסים, למשטרה, לפרקליטות, למשרד החינוך ולמועצת רואי החשבון, לבחינת ההיבטים הנוגעים לתחום טיפולם ולהפעלת סמכויותיהם אם ימצאו לנכון. החקירה בוצעה על ידי רואה חשבון צבי וייספלד שמונה לתפקיד ביוני 2004 בעקבות חשדות לאי סדרים כספיים חמורים בעמותות.
בין היתר, קובע הדו"ח כי במהלך הפעילות השוטפת, אישר ועד העמותה הקמת דירת שרד למגורי הרב בא-גד על שטח שהוקצה על בסיס הסכם פשרה בין העמותה לבין מושב נחלים. השטח נרשם בנאמנות על שם בתו וחתנו של בא-גד, נאוה ונתן גוטמן, ולא על שם העמותה. בעקבות זאת, הוקמה על השטח וילה מפוארת מתוכננת לפי מידותיה של משפחת גוטמן, ללא כל קשר לפעילות ומטרות העמותה.
עלות בניית הבית הסתכמה בכ-2.5 מיליון שקל והפסדי המימון שנגרמו לעמותה נאמדו בכ-900 אלף שקל. הבית הושכר למשפחת גוטמן לתקופה של 10 שנים, במחיר של 500 דולר לחודש. כאשר הרב גוטמן חזר לעבוד בישיבה ב-2002, הורד שכר הדירה שבו חויבה המשפחה ל-250 שקל בלבד. גם סכום זה לא שולם במלואו.
עוד עולה מהדו"ח כי כלתו של הרב בא-גד, כרמלה בא-גד, עבדה בתקופה שונות בעמותה כמאיירת גרפית. עם זאת, בניגוד לעובדים אחרים, עבדה כרמלה מביתה במשאבי העמותה שהוקצו לה, ולא דיווחה על שעות פעילות וכמויות ביצוע. חוקר הפרשה ציין כי לא נמסרה לו כל אינפורמציה לגבי אופן חישוב שכרה. על פי החשד, גובה השכר ותנאי העבודה, שנקבעו בלעדית על ידי הרב בא-גד, מהווים חלוקת רווחים אסורה מהעמותה.
ממצא נוסף מתייחס לרב שמעון בא-גד, בנו של הרב בא גד, שמונה כראש הכולל שפעל בעמותה ומנה כ-15 אברכים. בתמורה, הוא קיבל מלגה בסך כ-2,000 דולר בחודש. בנוסף, העמותה רכשה עבורו רכב מסוג רנו קנגו, כיסתה את הוצאות הרכב ואף מימנה עבורו מכשיר טלפון סלולרי. לדברי רשם העמותות, "תנאיו המופלגים ניתנו לו מכוח קרבתו המשפחתית לרב בא-גד והיוו, הלכה ולמעשה, חלוקת רווחים מהעמותה, וזאת בניגוד לסעיף 1 בחוק העמותות".
בדו"ח נקבע עוד כי למרות העובדה שלרב בא-גד ולנציגיו נאמר במפורש במהלך תקופת החקירה, כי הוא מחזיק בידיו שלא כדין נכסי נדל"ן בעלי שווי רב השייכים לעמותה, נמנע הרב בא גד מלמסרם לעמותה, והוא המשיך להחזיקם כבני ערובה. כל זאת, כאשר מצבה הכספי של העמותה בכי רע, והיא נזקקת לנכסים אלו כ"אוויר לנשימה". רק במהלך כתיבת הדו"ח, הסכים הרב בא-גד לחתום על התחייבות להחזרת הנכסים המוחזקים על ידו.
בסיום הדו"ח, כותב רשם העמותות, כי "זכויותיו של הרב בא-גד כמקים הישיבה וכמחנך לא נסתרו מעיני, אך זכויות אלו שלובות עם חובותיו של איש ציבור ורב בישראל. עובדת היותו איש חינוך מטילה עליו נטל נוסף של דוגמא אישית, שלצערי לא עמד בו".
לאור חומרת הממצאים, הוטלו הוצאות החקירה במשותף על בא-גד ועל העמותה, כך שכל אחד מהם יישא בהוצאות חקירה בסך 72 אלף שקל.
ממצאים חמורים בדו"ח רשם העמותות כנגד הרב בא-גד
ענת רואה
28.11.2005 / 12:23