בית המשפט העליון: רשות מקומית אינה מוסמכת להגיש תובענה ייצוגית

מכה נוספת ניחתה על מוסד התובענות הייצוגיות: באחרונה אישר בית המשפט העליון בדיון נוסף את הלכת א.ש.ת שלפיה לא ניתן יהיה להגיש עוד תובענות ייצוגיות על סמך תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי; ואתמול אישר בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי כי רשות מקומית אינה מוסמכת לנהל תובענה ייצוגית.



בכך, ככל הנראה, נסתם הגולל על בקשת עיריית רמלה להכיר בתביעה שהגישה נגד הבנקים ומרכז הסליקה שהם מפעילים כתביעה ייצוגית. מדובר בתביעה שהגישה עיריית רמלה בראשות יואל לביא נגד הבנקים הגדולים ומרכז הסליקה שהם מפעילים. על פי הנטען, הקמתו של מרכז הסליקה והפעלתו הן הסדר כובל.



הרקע לתביעה הוא טענת העירייה כי הבנקים הגדולים גבו ממנה עמלות בשיעור מופרז בגין פעולות סליקה של חיובים שמקורם בהוראת קבע. במקביל להגשת התביעה ביקשה העירייה להכיר בה כבתובענה ייצוגית, וזאת בשם כל מי שעשה שימוש בשירותי הבנקים לביצוע סליקת הוראות קבע.



הבנקים טענו - באמצעות עו"ד זאב שרף, עינב נהרי ויסמין לוינבוק - כי יש לסלק על הסף את הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית. לטענתם, רשות מקומית אינה מוסמכת לנהל את תביעתה האישית כתובענה ייצוגית, שכן אין שום מקור חוקי המסמיך רשות מקומית לנקוט צעד כזה.



השופטת הדסה אחיטוב-הרטמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את טענות הבנקים בקביעתה כי הגשת תובענה ייצוגית על ידי עיריית רמלה היא "הפעלת סמכות עירייה מחוץ לתחומה הטריטוריאלי... לא מבחינת התחום הענייני ולא מבחינת התחום הגיאוגרפי". לפיכך נדחתה הבקשה.



העירייה לא ויתרה והגישה ערעור לבית המשפט העליון. השופטת עדנה ארבל, שכתבה את החלטת הרוב, דחתה את הערעור. לדבריה, בחוק אין הוראה החוסמת את דרכה של רשות מקומית להגיש תובענה ייצוגית, מכיוון שמדובר ברשות מנהלית אשר כל מעשיה מחויבים בהסמכה מפורשת בחוק. ואולם, הוסיפה, לא די בכך שבבואה של הרשות לבחון את היקף סמכותה תבחן אם אסר המחוקק על ביצוע פעולה מנהלית - אלא יש לבחון אם התיר המחוקק לרשות את עשייתה.



במקרה הנדון, קבעה השופטת ארבל, אין בנמצא מקור משפטי המסמיך את העירייה להגיש תובענה ייצוגית. היעדרו של מקור סמכות כזה אינו מקרי ומשתלב עם תכלית קיומה של העירייה המשמשת שלוחתם של תושביה בלבד. לכן, עירייה אינה יכולה להגיש תובענה ייצוגית בשם קבוצה שעם חבריה נמנים גופים רבים שאינם מתושביה.



עם זאת, נכתב בהחלטה, יחסי השליחות בין התובע הייצוגי, נציג קבוצת התובעים, ובין חברי הקבוצה, עולים בקנה אחד עם מעמדה של העירייה ביחס לתושבים בשטחה. לכן אין קושי ממשי בכך שעירייה תשמש תובעת ייצוגית בתובענה אשר עניינה נוגע לתושבים בתחום שיפוטה.



(ע"א (1644/04)