אי.בי.אי: רכישת פסגות בידי קרן גידור שנוטה לעשות סיבוב ולצאת אחרי כמה שנים משחקת לידי חברות הביטוח

"יש בעיה מסויימת עם שחקנים שהם קרנות גידור, אשר מגיעים כדי להפיק רווח מהיר ועוזבים אחרי כמה שנים", כך אומרת אנליסטית הבנקים של בית ההשקעות אי.בי.אי, רוונה סאמט. "מכירת נכסים לקרנות גידור כמו קרן יורק, שרכשה את פסגות, משחקת לידיהן של חברות הביטוח, אשר נמצאות במשחק לטווח ארוך ולכן פועלות בהתאם".



אתמול בערב נודע כי קרן יורק תרכוש את חברת הקרנות של בנק לאומי, פסגות אופק, תמורת 1.35 מיליארד שקל. פסגות מנהלת 30 מיליארד שקל, מתוכם 20 מיליארד שקל בניהול קרנות נאמנות של פסגות והיתר בניהול תיקי השקעות ותעודות סל על ידי אופק.



"המחיר שבנק לאומי קיבל הוא מחיר טוב, שכן הוא מכר גם קרנות נאמנות וגם ניהול תיקים, שזו מכירה שונה ממכירת קרנות וקופות גמל כמו שראינו עד כה", אומרת סאמט. "קרנות הנאמנות נמכרות במחיר נמוך יותר מקופות גמל שמאופיינות ביציבות וניהול תיקים מדורג ביניהן, שכן קיימת יציבות מסויימת, אולם בכל זאת יש כניסה ויציאה של לקוחות".



"תופעה דומה לרכישת נכסים בידי קרנות גידור ראינו גם כאשר השליטה בבנק לאומי נרכשה בידי קרן הגידור סרברוס-גבריאל, שמתמחה בהשקעה בחברות בקשיים, השבחתן ומכירתן ברווח", אומרת סאמט. "המשמעות היא שיש כאן שחקן שרואה מולו מטרה שונה מזו של חברת הביטוח: בתחילת הדרך הוא אגרסיווי ומעוניין להשביח את הנכס, ואחרי שנתיים-שלוש הוא יוצא".



"סרברוס מחוייבת להחזיק בבנק לאומי לפחות ל-5 שנים, אולם לא מן הנמנע שנראה כאן הכנסת פעילות חדשה שאופיינית לקרנות גידור", אומרת סאמט. "הבנק, שנחשב לעוגן של יציבות, עשוי לפנות לרכישת חברות כושלות במטרה להשביחן ולמכור ברווח - זה דבר נהדר עבור הבנק אם זה מצליח, אולם מדובר כאן בפעילות חדשה שטומנת בחובה סיכון מסויים".