רימונדה פישר - מאהבתו לשעבר של אלחנן טננבוים - תישאר בינתיים בדירתה

רימונדה פישר, שהתפרסמה כמאהבתו של אלחנן טננבוים אשר נפל בשבי החיזבאללה, תישאר בינתיים בדירתה. זאת, לאחר שאתמול הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלא לעכב את הליכי מימוש אשר בהם החל בנק לאומי למשכנתאות.



ביוני השנה הגישה פישר תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הבנק, שביקש לפנותה מדירתה. בתביעתה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מן, טענה פישר כי במסגרת הסתבכותו הכלכלית, אילץ אותה טננבוים להתחזות לאשתו ולסייע לו לקבל מהבנק הלוואה של 380 אלף שקל, תוך שיעבוד דירת מגוריה. לטענתה, הכספים הוצאו מהבנק תוך שימוש בתעודת זהות מזויפת, ועל פי הסכם מכר פיקטיווי, לפיו מכרה את דירת מגוריה לו ולאישתו.



לאור טענותיה, ביקשה פישר מביהמ"ש כי יורה על בטלות הסכם המכר והשעבוד הרובץ על דירתה. כמו כן הגישה פישר בקשה לעיכוב הליכי המימוש שנקט הבנק, עד להכרעה בתביעה שהגישה. הבנק הגיש תגובתו לבקשה וכיומיים לאחר מכן, בטרם השיבה פישר לתשובת הבנק, נתן השופט המחוזי נסים ישעיה את החלטתו, בה דחה את הבקשה לנוכח סיכוייה הקלושים של תביעת פישר.



פישר הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתה טענה כי ההחלטה פגעה בזכויותיה הדיוניות, הואיל והיא ניתנה בטרם חלף המועד הקבוע בתקנות סדר הדיון האזרחי להגשת תשובה מטעמה לתשובת הבנק.



שופט ביהמ"ש העליון אשר גרוניס, קיבל את טענתה בקובעו כי התקנות מקנות למגיש בקשה בכתב, זכות להשיב על תשובת המשיב לבקשה תוך עשרה ימים מיום שהתשובה הומצאה לו. על כן, קבע השופט, החלטתו של בית המשפט המחוזי, שניתנה כיומיים לאחר הגשת תשובת הבנק, בלא שתשובת המבקשת הונחה בפניו, שללה ממנה את זכותה הדיונית האמורה. לאור זאת, סיכם השופט גרוניס, אין מנוס אלא לקבל את ערעורה של פישר ולהשיב את התיק לעיונו של בית המשפט המחוזי, תוך קביעה כי צו העיכוב יעמוד בתוקפו עד להחלטה אחרת בבית המשפט המחוזי.



(רע"א 7681/05)