עופר קורנפלד (42) הוא איש עסקים נוסף שעשה כסף והחליט להקדיש עצמו לעשייה הציבורית והפוליטית. בימים אלה הוא מתמודד על מקום ריאלי ברשימת העבודה לכנסת. במפלגה מציינים כי תמיכה מצדו של פרץ, שקורנפלד פעל לבחירתו ליו"ר המפלגה, עשויה לסייע לו לתפוס מקום כמחוקק בוועדת הכספים.
קורנפלד הצטרף למפלגת העבודה ב-96', לאחר רצח רבין, ואולם עד לפני חמש שנים הפעילות המפלגתית שלו היתה על אש קטנה. קורנפלד היה מבעליה של חברת גאיה, שעסקה במתן שירותים לנוסעים לחו"ל עם טלפון סלולרי. ב-2000 נמכרה החברה לקומברס במחיר של 120 מיליון שקל. קורנפלד הביא הביתה כ-25 מיליון שקל מהמכירה והחליט לעשות שינוי: "מאחר שיש לי את האפשרות הכלכלית, ואני לא חייב לעבוד לפרנסתי, רציתי להקדיש את זמני לשליחות ציבורית".
לפני כארבע שנים הקים קורנפלד תנועה פוליטית בעבודה, שנועדה להחליף את התוכן, ההנהגה והתדמית של המפלגה. "הצענו להציב את סדר היום החברתי-כלכלי בחזית האג'נדה של מפלגת העבודה, לנוכח העובדה שב-15 השנים האחרונות המפלגה היתה נטולת סדר יום כלכלי-חברתי מובהק", הוא אומר. "האיום האסטרטגי על ישראל הוא האיום הכלכלי-חברתי, ולכן העניינים הללו צריכים להיות בראש סדרי העדיפויות של המפלגה".
קורנפלד, שהשתתף בשנים האחרונות במאות חוגי בית של אנשי העבודה, דרש להחליף את ההנהגה הוותיקה של המפלגה, את היו"ר ואת כמה מחברי הכנסת - ולהפוך אותה למפלגה שתדבר "בשפת בני אדם".
קורנפלד נמנה עם המייסדים של תנועת "שובי" - תנועת נשים שפעלה ליציאה מעזה, והחל לשמש חבר בהנהלת עמותה הפועלת למניעת אלימות במשפחה ובמסגרות חברתיות נוספות. במקרים רבים הוא פתח את הארנק ותרם לפרויקטים שונים.
"הפוליטיקה שימשה בשנים האחרונות מקום מפלט להרבה מאוד אנשים. הפוליטיקה היתה עיסוקם היחיד. אם הם לא היו בפוליטיקה - ספק אם היו מוצאים עבודה", אומר קורנפלד.
"מאחר שישראל נמצאת במשבר כלכלי, ביטחוני וחברתי, וקיימת סכנה למדינה, חשבתי שזוהי שליחות להציל את המדינה. צריך לגבש קבוצה של אנשים שתדאג למדינה".
לפני כחצי שנה הכיר קורנפלד את פרץ, באמצעות חבר הכנסת לשעבר לובה אליאב. "הדעות שלו חופפות את הדעות שלי. ראיתי שהוא מייצג שינוי. ראיתי בן אדם אמיתי", הוא אומר.
לפני הבחירות על ראשות העבודה הצטרף קורנפלד לפרץ, והתרוצץ עמו באסיפות בחירות ברחבי הארץ. הם היו יחד בפריפריה וגם בפגישות עם אנשי עסקים.
"פרץ הציג אותי באסיפות בפריפריה ואמר למשתתפים כי יש להם בעלי ברית וכי גם אנשי עסקים יכולים לתמוך בעניינים חברתיים", אומר קורנפלד. "בחוג בית שערך בביתי ובפגישות נוספות שקיים עם אנשי עסקים, פרץ הצליח לכבוש את לבם. המדובר באנשי עסקים שהם מנכ"לים בחברות היי-טק ודוקטורים באוניברסיטאות בגילאי 40-35".
קורנפלד, כמו פרץ, מצדד בהעלאת שכר המינימום: "כל מי שכותב ניירות מלומדים על הנזק שבהעלאת שכר המינימום, צריך להסביר איך עובד יכול להתקיים עם שכר מינימום של 3,335 שקל בחודש. עליית שכר המינימום תשפיע על שוק העבודה רק בשוליים.
"יש לבצע שינוי יסודי בשוק העבודה על ידי העלאת שכר, הגברת הגמישות של העובדים, שיפור ההון האנושי, עריכת פרויקטים להכשרת מבוגרים ועוד. את בעיית העוני ניתן לפתור באמצעות יצירת מקומות עבודה ולא באמצעות הכרחת עובדים לצאת לשוק שאין בו עבודה. יש להגביר את הניידות בשוק העבודה, כך שגם מי שמתפטר מעבודתו יוכל לקבל פיצויים הולמים".
כמו פרץ גם קורנפלד מותח ביקורת על המדיניות הכלכלית של נתניהו: "הגזירות הכלכליות שהטיל נתניהו הכריעו את המחאה הציבורית. המדיניות הכלכלית של נתניהו הפכה את העוני לבושה כי הוא האשים את העניים בעוניים במקום להתמודד ולסייע להם".
תופעה: אנשי עסקים מבוססים מחליטים להצטרף למערכת הפוליטית ולאמץ אג'נדה חברתית
צבי זרחיה
1.12.2005 / 8:48