ברוקר במריל לינץ' תובע את הברוקרית בגין אפליה גזעית נגד שחורים בגיוסם ובקידומם

ברוקר ותיק במריל לינץ' תובע את הברוקרית בגין אפליה גזעית נגד שחורים, כך מדווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל". התובע, ג'ורג' מקריינולדס, שחור בעצמו, טוען כי מריל לינץ' לא שכרה וקידמה מספיק עובדים שחורים.



מקריינולדס, המבקש מעמד של תביעה ייצוגית, מציין כי רק כ-2% מ-14,690 הברוקרים במריל לינץ' הם שחורים. תעשיית הברוקראז' כולה סובלת משיעור נמוך של ברוקרים שחורים - במרבית הברוקראז'ים קיים שיעור דומה לשיעור במריל לינץ'. אך לפי "וול סטריט ג'ורנל", מריל קבעה יעד של 6.5% מכלל הגיוסים ב-1974, במסגרת הסכם פשרה עם הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, שתוקפו כבר פג.



אף כי שיעור השחורים בעת הגיוס גבוה מרמה זו כיום, שיעורם בחברה נמוך יותר, כיוון שבקרב העובדים הוותיקים לא היו נהוגות רמות גיוס כאלה. לשיעור השחורים הנמוך במריל תורם גם שיעור העזיבה הגבוה יותר של שחורים את החברה.



מנכ"ל מריל לינץ', סטן או'ניל, הוא שחור ודווקא יזם מספר פרויקטים לקידום גיוון העובדים וקידום מיעוטים. בכירים במריל לינץ' אמרו ל"ג'ורנל" כי החברה מתייחסת לטענות ברצינות, וכי אינה סובלת ביטויי אפליה.



מקריינולדס שכר את שירותי חברת סטואל אנד פרידמן, שהגישה את התביעה הייצוגית נגד מריל ונגד סמית ברני בגין אפליה על רקע מין, וזכתה בפיצויים של יותר מ-300 מיליון דולר עבור כ-2,700 עובדות במריל. לטענתו, מריל מפלה את הברוקרים השחורים בהפניית לקוחות בני מיעוטים ששוויים נמוך יותר.



בשבוע שעבר זכתה ברוקרית בת 72 במריל לינץ' בפיצויים של 2 מיליון דולר בתלונה ל-NASD, הגוף המפקח על מגזר הברוקראז', בגין אפליה על רקע מיני בחברה. אודרי גולד טענה כי עמיתיה הגברים דחקו אותה החוצה אחרי שהכניסה את בנותיה לעסק על מנת לשמור על לקוחותיה במשפחה. פרקליטתה של גולד אמרה כי "מדובר במנהג מקובל ונפוץ - אבות מכניסים את בניהם לעסקים כל הזמן".



לו גולד היתה פורשת, מריל היתה מחלקת את לקוחותיה והנכסים שתחת ניהולה בין הברוקרים האחרים. הברוקרים במריל הגישו, לטענתה, תלונות כוזבות על עבודתה. בבוררות שערך ה-NASD, נקבע כי על מריל לינץ' לשלם לגולד פיצויים.