בלילה שבין שישי לשבת החריד פיצוץ עז את השלווה בשכונת הווילות בפולג שבדרום נתניה. הפיצוץ היה של רימון יד שהושלך לעבר ביתו של אחד מדיירי השכונה. האירוע הזה לא היה מושך תשומת לב מיוחדת לולא היעד היה ביתו של ד"ר אהרון שקד.
אהרון שקד הוא רופא שיניים בהכשרתו - לא מספיק כדי לתת למקרה חשיבות מיוחדת. מה שיצר את ההד היה העובדה שאהרון שקד הוא אחיו של אברהם (אבי) שקד, המתמודד המסקרן ביותר על מקום ריאלי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת הבאה. שקד חבר במפלגת העבודה כבר 23 שנה, אבל לא כיהן בתפקידים ציבוריים; הוא מוכר יותר כשותף בכיר בחברת 888, שעוסקת בהימורים באינטרנט. החברה הנפיקה את מניותיה בלונדון בסוף ספטמבר, ושווייה כיום הוא כמיליארד דולר.
החברה הזאת העשירה מאוד את שקד; בתשובה לשאלה אם יהיה זה הוגן להעריך את שוויו האישי ב-400-350 מיליון דולר הוא עונה: "זה נראה לי מספר מאוד מדויק".
אחרי סטף ורטהיימר, שקד הוא כנראה האדם העשיר ביותר שעושה מאמץ להיכנס לדרגים הגבוהים של הפוליטיקה הישראלית. והוא עושה זאת בעיצומו של מפץ פוליטי עצום - ובמקביל לניסיונות ראשוניים של דמויות ציבוריות מוכרות לרכב על ההצלחה של עמיר פרץ בבחירות לראשות מפלגת העבודה. הענף שהעשיר אותו והרגשות המעורבים שהוא מעורר הופכים את הניסיון של שקד למסקרן עוד יותר.
הצעד הראשון ששקד ביצע בדרך להשגת המטרה היה השקה של מסע פרסום אגרסיווי במיוחד שבו הכריז על עצמו "סוציאליסט מיליונר (ולא מתבייש בזה)". העדויות בנוגע לעושר שלו ברורות מאוד. ב-97' האחים שקד הקימו יחד עם צמד אחים נוסף, שי ורון בן יצחק, חברה העוסקת בהימורים באינטרנט. החברה נחשפה במגזין TheMarker בפברואר 2003. כבר אז היא היתה מהשחקניות הגדולות והאגרסיוויות בעולם בתחום עיסוקה וכבר אז היה ברור שהיא הפכה את בעליה למולטי-מיליונרים.
בסוף ספטמבר השנה החברה נרשמה למסחר בבורסה הראשית בלונדון תחת השם 888, ואז אפשר היה כבר לדבר על מספרים מדויקים: קצב מכירות שנתי של 280-260 מיליון דולר, רווחים שנתיים של 60-55 מיליון דולר - ושווי שוק של יותר ממיליארד דולר. האחים שקד מחזיקים כל אחד בכ-25% מהחברה, וזאת לאחר שמכרו כל אחד מניות בכ-95 מיליון דולר בהנפקה עצמה.
שקד, שמעיד על עצמו שהוא איש מחשבים, למד דווקא הנדסת כימיה. לאחר הלימודים הוא התחיל לעבוד במפעל העץ ספן שבצפון בקעת הירדן. שם פגש עובדים קשיי יום העוסקים במלאכה פיסית בענף שהיבוא חיסל אותו באיטיות. "להיכנס לחדר האוכל של המפעל עם כל הטבריינים - זה עשה לי את זה", הוא אומר בראיון המתקיים פחות מיממה לאחר אירוע הרימון. יותר מאוחר שקד עבר עם משפחתו לפתח תקוה ועבד בתעשייה האווירית - עוד ארגון עתיר עבודה. ב-82', כשעבד בתעשייה האווירית, הצטרף למפלגת העבודה.
זמן קצר לאחר שהתפקד למפלגה, שקד הצטרף לחוג משוב של מי שהיו אז צעירי מפלגת העבודה. הוא מונה על ידי חיים רמון למזכיר המשמרת הצעירה של תא עובדי התעשייה האווירית במפלגת העבודה. שנתיים-שלוש מאוחר יותר שקד החליט לצאת לחיים עצמאיים. "היה לי מאוד קשה לעזוב את התעשייה האווירית", הוא אומר. "היה כיף להביא משם משכורות הביתה".
ההזדמנות שהוא זיהה היתה פתיחת המכרזים של צבא ארה"ב לחברות ישראליות, והדרך שבה בחר היתה הפצת מידע על המכרזים האלה לחברות מקומיות. הוא שיכנע את משרד ההגנה לתת לו זיכיון, ומיד אחר כך החל לגייס לקוחות.
התקופה היתה אמצע שנות השמונים. כדי להפחית את עלויות התקשורת שקד הציע לענקית השיחות הבינלאומיות האמריקאית MCI להיות נציגה בישראל. הוא נתקל בחשדנות, אבל כשהעביר לחברה את התקשורת של כל לקוחותיו, הוא רכש את אמונה וקיבל את הזיכיון. עם השנים שקד הגדיל את נתח השוק של MCI בתקשורת הבינלאומית לישראל לכ-50%, ונהפך למשתמש האימייל הגדול ביותר של MCI בעולם.
העבודה עם MCI העמיקה את החיבה של שקד לעולם המחשבים והאינטרנט, והובילה אותו להקים את 888 ב-97'. מאז שהתפקד למפלגת העבודה, ב-82', ועד כה שקד עסק בפוליטיקה בעיקר באופן עקיף: הוא השתדל להגיע לכל הפגישות של חוג משוב וסייע במימון המאמץ של יוסי ביילין ואחרים בתהליכים שהובילו לחתימה על הסכם ז'נווה באוקטובר 2003, אך לא נבחר לגוף ציבורי ולא כיהן במשרה ציבורית. שקד ניסה: הוא התמודד על מקום ברשימת דב תבורי במועצת העיר פ"ת, אך נכשל.
המטרה העיקרית של שקד המתמודד היא לקבוע בחוק ששכר המינימום יהיה 5,000 שקל בחודש. כיום שכר המינימום הוא 3,335 שקל בחודש. "מרמת השכר הזאת נגזר הכל", הוא אומר. "לזה צריך להוסיף הכשרות מקצועיות. ההכשרות האלה צריכות להתבצע בפלטפורמות הקיימות".
מאז שאתה חבר מפלגה לא עסקת בפוליטיקה ממש. החברים במפלגה ובמרכז לא ממש מכירים אותך. איך תצליח?
"אני עומד כיום לבחירתם של 130 אלף איש. ו-130 אלף איש לא טועים - אם הם יחליטו שאני לא מתאים, אז אני לא מתאים".
עם כל כך הרבה כסף ויכולת להרים מסע פרסום כזה, זה בטח יותר קל, לא?
"אני משלם על מסע הפרסום מכספי וזה עולה לי הרבה. לכל מתמודד יש את היתרונות שלו - יש מי שמכהן כבר כחבר כנסת ולכן הוא מוכר יותר, יש עיתונאית ויש פרופסור. כל אחד מתמודד עם האמצעים שעומדים לרשותו".
דווקא מהתמיכה שלך בתהליך ז’נווה אפשר היה להבין שאתה קרוב יותר בדעותיך למרצ.
"אני בהחלט מזדהה עם דעותיה של מרצ, אבל מרצ היא לא מפלגת שלטון. כדי לשנות סדרי עדיפויות לא די למחות בלבד - יש צורך במפלגה כמו מפלגת העבודה".
מי נראה בעיניך שותף עדיף לקואליציה - קדימה או הליכוד?
"מיד לאחר שהקלפיות ייסגרו המפה הפוליטית תתברר. עד אז, אעשה הכל כדי שמפלגת העבודה תתחזק על חשבון קדימה. לא יכול להיות שלא נשכנע יותר אנשים להעביר את התמיכה שלהם מקדימה אלינו. לא ייתכן שיש אמהות חד הוריות שמרוויחות 2,000 שקל בחודש - ואנשים יתמכו בקדימה. אני ארעיד את אמות הסיפים. אני מגיע מהמעמד הבינוני ורוצה לשכנע את בני מעמדי לתמוך בעבודה".
"מעולם לא הייתי בקזינו"
נתן ליפסון
4.12.2005 / 7:36