האוניברסיטאות בישראל מתקשות לגייס 126 מ' ד' להקמת מרכזי מחקר ננו-טכנולוגי

מאת דבי קאופמן

הדמיה של מדי לחימה, שמפותחים במכון לננו-טכנולוגיה צבאית בארה"ב. המדים כוללים הגנה מפני נשק ביולוגי וכימי, מערכת קירור, אנטנות קשר וערכת בקרה רפואית בשנה האחרונה מחלחל הביטוי ננו-טכנולוגיה לתעשייה: לפני שבועיים הכריזה אינטל בכנס ננו-טכנולוגיה ביפאן על פיתוח טרנזיסטור ברוחב מוליך של 20 ננו-מטר (0.02 מיקרון) - תשיעית מרוחב המוליך במעבד פנטיום (0.18 מיקרון), ויבמ הכריזה על פריצת דרך בפיתוח מוליך מבוסס שרשרת פחמנים, שיאפשר לייצר טרנזיסטורים זעירים ביותר.

הממשל האמריקאי מתייחס לתחום הננו-טכנולוגיה בכובד ראש, ואף הקים מנגנון מיוחד, המרכז את עידוד המחקר בתחום ואת מימונו. בישראל, לעומת זאת, המצב שונה לגמרי. תמיכה ממשלתית בתחום עדיין לא הוסדרה, והעניין אפילו לא עלה לדיון במשרד האוצר. זאת, למרות המאמצים של המדענית הראשית במשרד המדע, פרופ' חגית מסר ירון, לקדם את התחום. גם האוניברסיטאות בישראל מנסות לפעול, אך עושות זאת באופן עצמאי וכמעט ללא שיתוף פעולה ביניהן.

ביולי 2000 הודיעה אוניברסיטת בן גוריון על פתיחת מרכז לחקר ננו-טכנולוגיות בהשקעה של כ-21 מיליון דולר; בנובמבר הודיעה אוניברסיטת תל אביב על פתיחת מרכז מחקר בהשקעה הנאמדת ב-20 מיליון דולר; בינואר 2001 הודיעה אוניברסיטת ירושלים על הקמת מרכז בהשקעה של 40 מיליון דולר; ובאותו חודש דיווח הטכניון על מיזם דומה בהיקף של כ-30 מיליון דולר.

בתחום פעילים גם מכון ויצמן ואוניברסיטת בר אילן, שהודיעה באחרונה על הקמת מרכז לחקר ננו-חומרים בהשקעה של 15 מיליון דולר. בסך הכל מדובר בתוכניות השקעה בהיקף של 126 מיליון דולר, הממתינות לכספי תרומה לצורך מימושן.

מאז ההכרזה על הקמת המרכז בתל אביב עברו 8 חודשים, אך האוניברסיטה גייסה רק 5 מיליון דולר. דיקאן החוג להנדסה באוניברסיטה, פרופ' גדעון לנגהולץ, אמר כי למרות זאת, תזרים האוניברסיטה בקרוב 5 מיליון דולר נוספים. המצב דומה גם ביתר המרכזים האוניברסיטאיים: תוכניות יש - אך מרבית הכסף עדיין לא גויס.

מנהל המרכז לחיזוי כלכלי וטכנולוגי באוניברסיטת תל אביב, ד"ר יאיר שרן, סבור כי לתחום הננו-טכנולוגיה יש חשיבות לאומית, וכמו בארה"ב - המדינה צריכה להשקיע בו במקביל לאוניברסיטאות. "מי שלא יהיה בעולם הננו-טכנולוגיה בעוד 10 שנים, יהיה במצב קשה", אמר שרן. "כפי שהמיקרואלקטרוניקה מובילה את התעשייה הישראלית כיום - כך יהיה בתחום הננו".

לא משתפים פעולה

באחרונה סיים המרכז לכתוב תחזית מדעית למאה ה-21, שהוגשה למשרד המדע. התחזית קובעת כי לננו-טכנולוגיה יש חשיבות לאומית רבה.

להערכת הדו"ח, התחומים החיוניים לישראל במסגרת הננו-טכנולוגיה הם ננו-חומרים, חיישנים ביולוגיים (ננו-סנסורים), הנדסה ביו-רפואית ברמת הננו-מטר, ננו-טכנולוגיות לבקרה ולתהליכי ייצור סיליקון וביו-שבבים. תחומים אלה אמנם נחקרים באוניברסיטאות בישראל, אך בפרופיל נמוך, עקב מחסור בתשתיות מחקר.

באקדמיה מסכימים כי הדרך היחידה לפתח את התחום בישראל הוא באמצעות שיתוף פעולה בהקמת תשתיות המחקר, אבל שיתוף פעולה כזה עדיין לא מתקיים. "אף שישראל היא מדינה קטנה", אמר פרופ' לנגהולץ מאוניברסיטת תל אביב, "מחקרי ננו דורשים קירבה פיסית של החוקרים, ולכן יקשה עלינו לשתף פעולה".

מנהל המרכז לחקר חומרים וננו-טכנולוגיות באוניברסיטת ירושלים, המשמש גם פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד, פרופ' אהרון קפיטולניק, מודה כי אין שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות. "בסופו של דבר לא תהיה ברירה", לדבריו, "בגלל העלויות הגבוהות של רכישת ציוד והקמת תשתיות מחקר ברמה גבוהה". לדבריו, בניגוד לארה"ב, שבה התעשייה תורמת מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות המובילות בתחום, בישראל התעשייה הפרטית אינה תורמת לאוניברסיטה.

כך, לדוגמה, אינטל ויבמ שומרות על קשר הדוק עם אוניברסיטת סטנפורד, אף ששיתוף הפעולה יניב פירות אולי בעוד 20 שנה. לדבריו, הוא עצמו נהנה מסיוע של חברת HP שרשמה יחד עמו פטנטים משותפים, אך בישראל אין חברות בסדרי גודל של IBM ואינטל. כיום, אמר קפיטולניק, מנסות אוניברסיטת ירושלים ואוניברסיטת סטנפורד, בתיווכו, לשתף פעולה בחקר תהליך הייצור של ננו-גבישים, שיוכלו לשמש בעתיד יחידת בסיס של זכרונות מגנטיים. בסופו של דבר, אמר, לא יהיה מנוס מהקמת מרכזים משותפים של האוניברסיטאות בישראל. בינתיים, עד שיתקבלו החלטות, הוסיף, האוניברסיטאות מתחילות להקים תת-מרכזים במבנים זמניים.

המדינה מחליטה

בארה"ב, לעומת זאת, מתייחסים לתחום בצורה שונה. הממשלה יזמה את תוכנית Initiative National Nanotechnology) NNI), האחראית על מימון ותקצוב מחקרים בתחומי הננו-טכנולוגיה. במסגרת זו מאוגדים מרבית משרדי הממשלה, החל ממשרד המשפטים וכלה במשרד המדע. תקציבה הכולל ל-2002 יסתכם ב-519 מיליון דולר, לעומת 422 מיליון דולר ב-2001 ו-270 מיליון דולר ב-2000.

אחד הלקוחות הגדולים ביותר הוא, כצפוי, משרד ההגנה האמריקאי, שיקבל 133 מיליון דולר ב-2002. משרד האנרגיה יקבל 97 מיליון דולר, סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) תקבל 46 מיליון דולר, משרד הבריאות יקבל 45 מיליון דולר ומשרד המדע יזכה לתקציב הגדול מכולם: 174 מיליון דולר. אפילו משרד המשפטים יקבל תקציב ננו, ככל הנראה להסדרת רישום זכויות רוחניות בתחום.

התקציבים נועדו להקמת תשתית לאומית בתחום, כשכל משרד קובע לעצמו תתי-נושאים מבחינת סדרי העדיפות שלו. כך לדוגמה, משרד המדע האמריקאי ייעד כ-88 מיליון דולר, מחצית מהתקציב, למחקרים בתחומי המתימטיקה והפיסיקה. תחום ההנדסה הוגדר שני בחשיבותו וימומן בכ-70 מיליון דולר (לעומת כ-55 מיליון ב-2001). משרד המדע האמריקאי מתמקד במדעים מדויקים ובהנדסה, משום שהם הבסיס ליצירת הידע בתחום. הנדסת מחשבים וטכנולוגיות מידע יקבלו מימון צנוע של 6.2 מיליון דולר בלבד.

בנוסף, ועדת משנה ב-NNI הודיעה כי תתאם בין פעולות המשרדים השונים, על מנת שיוכלו לעבוד ביחד על פרויקטים משותפים. ה-NNI הודיעה כי היא מייחסת חשיבות רבה ל