עו"ד דרש שכר טרחה כפול מסכום התביעה; בית המשפט: יש גבול

אחד הכללים הבסיסיים במשפט אומר כי חוזים יש לקיים - אלא אם יש סיבה טובה במיוחד לא לעשות כן. סיבה טובה כזו מצא הלקוח אילן רונן אשר פרקליטו, עו"ד רפי נץ, תבע ממנו שכר טרחה שהיה יותר מכפול מסכום התביעה שהגיש בשמו. השופטת שושנה אלמגור מבית משפט השלום בתל אביב סירבה לאכוף על הלקוח את קיום הסכם שכר הטרחה, ואף חייבה את הפרקליט בתשלום 10,000 שקל הוצאות ללקוח.



תחילת הפרשה בהסכם שכר טרחה שנכרת בין השניים לפיו התחייב נץ לייצג את רונן בתביעה בהיקף 50 אלף שקל. בתמורה הוסכם על שכר טרחה שכלל בין השאר מקדמה בסך 1,500 דולר, 10% מהסכום שייפסק וכן 350 דולר עבור כל בקשה שתוגש לבית המשפט. במהלך הטיפול בתביעה - ועוד לפני שהתבררה התביעה - שילם רונן לנץ 6,000 דולר.



בשלב מסוים סירב רונן להמשיך ולשלם את שכר הטרחה שנדרש ממנו. בעקבות זאת התפטר נץ מהייצוג והגיש תביעה נגד רונן בדרישה לתשלום שכר טרחה בסך 120 אלף שקל. סכום זה, טען נץ, מבטא תשלום תמורת עשרות בקשות שהגיש וכן תמורת ביצוע פעולות נוספות במהלך התביעה ולצורך הטיפול בה.



ואולם, בית המשפט דחה את תביעתו של נץ. "תביעת עו"ד נץ לתשלום שכר טרחה בסך כ-120 אלף שקל בגין תביעה שהגיש בסכום של 50 אלף שקל, כאשר כבר שולם לו שכר בסך בשקלים השווה ל-6,000 דולר - היא תמוהה. זאת, גם בהנחה שהתביעה כללה עתירה למתן חשבונות וצפייה לסכום פסוק גבוה יותר".



השופטת אלמגור הוסיפה כי תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין בסכום יותר מכפול לעומת סכום התביעה שהגיש בשם הלקוח אינה מתיישבת עם ההיגיון המשפטי, המסחרי והכלכלי. לדברי השופטת, אלא אם נאמר במפורש בחוזה כי הלקוח יודע כי שכר הטרחה שישלם עלול להיות כפול ממרב הסכום שייפסק לזכותו, לא ניתן לקבל פרשנות דווקנית לחוזה באופן שייצור מצב אבסורדי נטול היגיון כלכלי. הניסיון לתת לחוזה פרשנות שתביא לתוצאה זו, הוסיפה, גם אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב הקבועה בחוק החוזים.



בהחלטה נכתב עוד כי חומר הראיות מצביע על כך שנץ חייב את רונן בתשלום גם תמורת מסמכים שהוגשו לבית המשפט שאינם נחשבים לבקשה שהוגשה. כמו כן חייב נץ את רונן עבור ביקורים במשרדי הצד שכנגד ועבור ניסוח תצהיר - כל זאת באלפי דולרים וללא עיגון בחוזה (ת"א 202301/01).