בית משפט השלום: בעקבות עורכי הדין - גם רואי החשבון יוכלו לעכב מסמכים ללקוח שאינו משלם

בשורה לציבור רואי החשבון: לפי פסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית משפט השלום בתל אביב, הוחל סעיף מחוק לשכת עורכי הדין, המאפשר לעורך דין לעכב מסמכים של לקוח שאינו משלם לו את שכר טרחתו, גם על קהילת רואי החשבון. השופט יונה אטדגי, שדן בתביעת חברה להשבת מסמכים המעוכבים על ידי מי ששימשו רואי החשבון שלה, דחה את התביעה וקבע כי האחרונים רשאים לעכב מסמכי לקוח שלא שילם את חובו; זאת, בתנאי שתביעה לתשלום החוב תוגש נגד הלקוח בתוך זמן סביר. יצוין כי לפי חוק לשכת עוה"ד, על עורך הדין המעכב ברשותו מסמכים להגיש את תביעת שכר הטרחה בתוך שלושה חודשים לכל היותר.



מדובר ביוסף כלה והילן כהן, רואי חשבון במקצועם, שהעניקו במשך שנים רבות שירותי ראיית חשבון לחברת ישראל היום השקעות ופיתוח, עד שיחסיהם נותקו. מתחילת ניתוק היחסים מעכבים אצלם כלה וכהן ספרי חשבונות, ניירת ומסמכים שונים של החברה, וזאת עד לתשלום חוב הנטען על ידיהם בגין מתן השירותים החשבונאיים. החברה לא ויתרה והגישה תביעה להשבת מסמכים. לטענת החברה, לרואי חשבון אין זכות לעכב אצלם מסמכים של הלקוח שהגיעו לידיהם או שנוצרו במסגרת מתן שירותיהם.



בית המשפט התמקד בחוק חוזה הקבלנות, הקובע שזכות העיכבון של קבלן חלה על נכס שמסר לו המזמין לצורך ביצוע מלאכתו. לדבריו, לא רק ששירותי ראיית חשבון והנהלת חשבונות הם חוזה קבלנות, אלא הניירת החשבונאית - ספרי הנהלת החשבונות, דו"חות כספיים, קבלות, חשבוניות וכיוצא בזה - הם "נכס" בר זכות עיכבון במובן חוק הקבלנות. על כן המסקנה היא, קבע בית המשפט, כי לכלה וכהן קיימת זכות עקרונית לעכב בידיהם את מסמכי החברה. עם זאת, הוסיף, מימוש זכות העיכבון על ידי רואה חשבון מחייב הגשת תביעה לבית המשפט תוך זמן סביר. חובה זו נובעת מחובה דומה החלה מכוח חוק לשכת עורכי הדין על עורכי הדין.



לדברי בית המשפט, סביר לומר כי הוראה זו ביחס לעורכי הדין הותקנה בשל חובת האמון המוגברת המיוחדת המאפיינת יחסי עורך דין ולקוחו, אולם חובת אמון מוגברת כזו קיימת גם ביחסים שבין רואה חשבון ולקוחו. על כן, אין כל מקום לשיטת בית המשפט לאבחנה בין שני בעלי המקצוע הללו.



מכל האמור, סיכם בית המשפט, המסקנה היא כי יחד עם זכותם העקרונית של כלה וכהן לעכב בידיהם את המסמכים, עליהם לפעול להגשת תביעה כספית תוך זמן סביר, שבנסיבות המקרה הנדון הם 30 יום. בית המשפט הוסיף כי החברה תוכל לקבל את המסמכים עם הפקדת ערובה בסך 50 אלף שקל בקופת בית המשפט.