לאחר ההחלטה בעניין א.ש.ת: בית המשפט העליון החל בדחיית תביעות ייצוגיות

הרגע שממנו חששו תובעים ייצוגיים רבים הגיע. לאחר שהחלטת בית המשפט העליון מספטמבר אישרה את קביעתו בעניין א.ש.ת כי לא ניתן להגיש תביעות ייצוגיות נגד המדינה על בסיס התקנות הקיימות, החל אתמול העליון בדחיית התביעות הייצוגיות שהוגשו על פיהן.



מדובר בתביעה שהגישו בעלי רכב ששילמו קנסות בגין חניה במקום אסור נגד הרשויות המקומיות שלהן שילמו את הקנס: עיריית תל אביב, עיריית גבעתיים וכנרת. בתביעה נטען כי החוק אינו מסמיך את הרשויות המקומיות לקבוע חניה במקום אסור כעבירת קנס, אלא הרשויות המקומיות חייבות בהגשת כתב אישום לפי הפרוצדורה הרגילה. על כן, על הרשויות המקומיות להשיב להם, ולכלל ציבור הנהגים ששילמו קנסות, את הסכומים ששילמו. בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה לאשר את תביעתם כייצוגית על בסיס התקנות.



השופטת הילה גרסטל מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הבקשה והורתה על מחיקת התביעה. התובעים לא ויתרו והגישו ערעור לבית המשפט העליון. זה דחה את הכרעתו עד לקביעה סופית בעניין גורל התובענות הייצוגיות.



שופט העליון אליעזר ריבלין קבע כי לאור ההחלטה מספטמבר, לא ניתן לאשר לתובעים הגשת תביעה ייצוגית. על כן, לדברי השופט, אין הצדקה להליך שבו בחרו לבירור תביעתם, קרי בירור סוגיה של תקיפת החלטה מינהלית בבית משפט אזרחי. אכן, הוסיף השופט, אין לשלול את האפשרות כי בירור התביעה כתביעה ייצוגית היה יכול להצדיק התעלמות מקושי זה, שכן תביעה ייצוגית, לו התקבלה, היתה עשויה להביא, לפחות להלכה, להשבת הכספים לכל מי שנגבו מהם כספים שלא כדין, מבלי שתידרש לכך התדיינות נוספת.



יתרון זה של התביעה הייצוגית עשוי היה אולי לאזן את חסרונות ניהול ההליך בבית המשפט האזרחי, עד שהיה בו כדי לבסס מסקנה שלפיה ראוי לסטות מהכלל ולהתיר ניהול תביעה שבגדרה באה תקיפה ישירה של פעולה מינהלית בבית המשפט האזרחי. אלא שכאמור, סיכם השופט, לאור ההלכה הנוהגת כיום אין האפשרות הזו קיימת, ולכן יש לדחות את הערעור.