לאומי פיא: המשקיעים מתמקדים בת"א 25 בעוד העודפים לחלוקה נמצאים בת"א 100 וביתר

כלכלני פיא סבורים, כי בעוד מניות ת"א 25 מושכות את תשומת הלב של המשקיעים המקומיים והזרים, בין היתר גם בשל העובדה שהן מובילות בחלוקת דיווידנדים, הרי שבה בעת ישנו מטמון מעניין של עודפים לחלוקה "בגודל מפתיע" דווקא בחברות השורה השניה (ת"א 100) והשלישית (מניות היתר). החלטה על מדיניות מוצהרת של חלוקת דיווידנד ושיתוף בעלי המניות ברווחים הצבורים של חברות אלה עשויה להביא, לדעת כלכלני החברה, להתייחסות חיובית יותר מציבור השחקנים.



תשואת הדיווידנד שחילקו חברות בבורסה הגיעה ב 2004 ל-3.4% בהמשך לתשואת דיווידנד של 2.4% בשנת 2003. תשואת הדיווידנד, על פי מחקר שערכו בבורסה עצמה, הינה בין הגבוהות בעולם, כשהדיווידנד בשנה זו הסתכם ב-11.6 מיליארד שקל, לעומת 6.1 מיליארד בלבד ב-2003.



בתשעת החודשים הראשונים של 2005 חולקו כ-8 מיליארד שקל ולהערכת כלכלני פיא, החברות צפויות להמשיך ולחלק דיווידנדים גבוהים. בדרך כלל, מציינים בפיא, עם פרסום הדו"ח השנתי החברות המחלקות דיווידנד מכריזות על דיווידנד בשעורים גבוהים מאשר בשאר הרבעונים.



בפיא מסבירים, כי במטמון כוונתם לעודפים לחלוקה הקיימים בחברות, כלומר עודפי רווח הניתנים לחלוקה. חלוקת הרווח תלויה בעודפים לחלוקה (לפי דוח החברות: מבחן הרווח הוא בחינת יתרת העודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים) אך יכולה להיעשות גם בדרך של הפחתת הון בפניה לבית המשפט, כפי שנעשה בזמנו בחברת איטונג.



הרצון למצוא את המטמון הביא את כלכלני פיא לבחון את החברות במדד ת"א 100 וחברות במדד היתר לפי שלושה קריטריונים: העודפים בערכם הכספי המוחלט, העודפים כאחוז משווי שוק החברות והעודפים שחולקו בפועל.



מבדיקה שערכו בפיא מצאו, כי לבנקים יש הובלה ברורה מבחינת ערכם המוחלט של העודפים בחברות ת"א 100. בבנק לאומי יש 9.2 מיליארד שקל בעודפים, בבנק הפועלים יש 8.4 מיליארד שקל, בקופת דיסקונט עודפים של 3.1 מיליארד וכי"ל והבינלאומי חולשים על עודפים של 3.1 ו-3 מיליארד שקל. חלק מהעודפים בבנקים אינם ניתנים לחלוקת דיווידנד, מתוך האילוץ לשמור על הלימות הון בשיעור שנקבע על ידי בנק ישראל.



בבדיקת היחס של יתרת עודפים לעומת שווי שוק הממצאים היו שונים ואלקו החזקות ניצבה במקום הראשון עם 111.1%, אלקטרה צריכה אחריה עם 95.2%, הבינ"ל במקום השלישי עם 68%, דיסקונט למשכנתאות עם 61.6% ואיגוד עם 60%.



מבדיקה נוספת שביצעו כלכלני פיא - בחינת הדיווידנד שחולק בפועל בערכים מוחלטים של כסף, המובילים בתחום הם קונצרן אי.די.בי, קבוצת כיל והחברה לישראל. בחברות במדד ת"א 100 בנוסף לסחירות יש חלוקת דיווידנד נאותה וגם עודפים שהולכים וגדלים.



כלכלני פיא סבורים עם זאת, כי מטמון מעניין יותר נמצא דווקא בחברות מדד היתר. הם מציינים, כי הבעיה המרכזית של חברות היתר היא סחירותן הנמוכה, אך מדיניות חלוקת דיווידנד מוצהרת וקבועה עשויה לדעתם להוות "מנגנון פיצוי/ביטוח" למחזיקים במניות.



בחינת מניות היתר על פי אותם פרמטרים, מעלה תמונה מעניינת למדי לפיה לחברות רבות יש עודפים עצומים לחלוקה.



החמישיה המובילה בעודפים על פי ערכם הכספי המוחלט היא: הפניקס עם 1.1 מיליארד שקל, גב ים עם 429.2 מיליון שקל, תעשיות מלח עם 370.8 מיליון שקל, סנו עם 250 מיליון שקל וארזים עם עודפים של 230 מיליון שקל.



הרשימה משתנה כאשר בודקים את המניות על פי היחס של יתרת עודפים משווי שוק: דנאל אדיר במקום הראשון עם 128.4%, מנרב אחזקות אחריה עם 121.5% ואחריהן סולומון אחזקות עם 108.4%. במקומות הרביעי והחמישי ניצבות מניותיה של פקר פלדה עם 110.8% וחירון עם יחס של 106.8%.