הפרופ' גביזון לא תמונה לביהמ"ש העליון; נבחר נציג לשכת עו"ד המתנגד למינויה

אפסו סיכוייה של הפרופ' רות גביזון להתמנות לבית המשפט העליון בישיבתה הקרובה של הוועדה לבחירת שופטים. זאת, בעקבות תוצאות ההצבעה שהתקיימה בצהריים (שלישי) במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הבוחרת את שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים לשלוש השנים הקרובות. לאחד משני המקומות הצליח להיבחר עו"ד יורי גיא-רון, המתנגד למינויה של גביזון. בחירתו של גיא רון מעניקה לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, רוב חוסם למינוי גביזון בוועדה, שבה תשעה חברים. זאת, מאחר שמלבד שלושת השופטים ועו"ד גיא רון, מתנגד למינוי גם ח"כ אברהם שוחט (עבודה). בניגוד לעמדת ברק, שרת המשפטים, ציפי לבני, תומכת בגביזון וניסתה לקדם את מועמדותה.



בנוסף לעו"ד גיא-רון, נבחר לוועדה לבחירת שופטים גם עו"ד פנחס מרינסקי. פרינסקי אמר עד כה כי טרם גיבש את עמדתו בעניין מינויה של גביזון, ואולם לפי ההערכות הוא יתמוך במינויה.



לפני כשבועיים הודיע הנשיא ברק פומבית לראשונה, על התנגדותו למינויה של גביזון לבית המשפט העליון. לדברי ברק, גביזון "היא מועמדת שכבר באה לעליון עם אג'נדה, וזה כשלעצמו לא טוב. זו לא השיטה שלנו (...) האג'נדה שלה לא טובה לבית המשפט העליון". הפרופ' גביזון גורסת שבית המשפט העליון צריך לצמצם את התערבותו בהחלטות של הרשויות האחרות.



"רות היא מועמדת שיש לה אג'נדה"



בחודשים האחרונים רוחשת המערכת המשפטית סביב מועמדותה של הפרופ' גביזון לעליון וסביב העימות בעניין בין הנשיא ברק לשרה לבני. "רותי היא חברה טובה שלי", פתח ברק בתשובה לשאלה בעניין התנגדותו למינוי גביזון לפני כשבועיים. לדבריו, "אם הייתי מסכים למינויה, עוד היו אומרים 'חבר מביא חבר'. אני חושב שהיא מועמדת לגיטימית. היא אדם מוכשר ויש מקום שהוועדה לבחירת שופטים תעסוק בה, היא לחלוטין כשירה להתמנות לשופטת בעליון, אבל זו לא השאלה".



ברק הסביר שתפישת העולם המקצועית של גביזון באשר לתפקידו של בית המשפט העליון מול רשויות השלטון האחרות - שגביזון נתנה לה ביטוי פומבי פעמים רבות - היא המעוררת את התנגדותו. "אלמלא רות היתה מפרסמת את דעותיה באשר לתפקיד בית המשפט בחברה דמוקרטית, לא הייתי שואל אותה מה עמדותיה בנושא", אמר. הוא הוסיף שבמקרה כזה היה מסכים למינויה לעליון, "בכפוף לבדיקות נוספות, כמו של מזג שיפוטי ועוד".



ברק הסביר עוד שהתנגדותו למינוי גביזון נובעת מכך שבניגוד למועמדי העבר, גביזון נתנה פומבי לעמדותיה בנושאים אלו - כלומר ל"אג'נדה" שלה. "מאז הקמתו של בית המשפט העליון, מעולם לא שאלנו מועמדים מה עמדותיהם לגבי תפקידו של בית המשפט. אלה דברים ששופט לומד, מפנים ומגבש לעצמו תוך כדי הליכה. את כל השופטים הגדולים לא שאלו מה דעתם בנושא זה, תמיד פשוט חיפשנו את השופטים המוכשרים ביותר, וזו הדרך הטובה ביותר. תפישת התפקיד אמורה להתפתח במהלך הכהונה", אמר ברק.



לדבריו, אי-חשיפת ה"אג'נדה" של המועמדים בטרם בחירתם הביאה לבחירתם של שופטים המחזיקים בעמדות מגוונות. "זה הפלורליזם. אני לא רוצה שכולם יחשבו כמוני, אלא שיבואו האנשים המוכשרים ביותר. אבל במקרה של רותי זה נשבר. רות היא מועמדת שיש לה אג'נדה, היא כבר באה לעליון עם אג'נדה, וזה כשלעצמו לא טוב. זו לא השיטה שלנו. אני לא רוצה שמועמדים ינקטו עמדה לגבי האג'נדה. אבל רותי אונסת אותי שלא מרצוני לנקוט עמדה נגד האג'נדה שלה, והאג'נדה שלה לא טובה לבית המשפט העליון".



הפרופ' גביזון, משפטנית ותיקה המכהנת כראש הקתדרה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, סבורה שבית המשפט העליון צריך לצמצם את מידת התערבותו בהחלטות של הרשויות האחרות, ובמיוחד בתחום הביקורת החוקתית - כלומר, התערבות בחוקים המנוגדים לחוקי היסוד.