פורש אחרי השיא

דני רוזן נראה כאילו היה שם תמיד. הסערות הגדולות ביותר וההתפתחויות החשובות ביותר בעולם התקשורת המקומי התרחשו כולן בזמן שרוזן ניהל את המשרד הקטן ביותר מבין משרדי הממשלה - אך שהפך לאחד החשובים, אם לא החשוב שבמשרדים הכלכליים, להוציא כמובן את משרד האוצר.

רוזן סיים בשבוע שעבר 4 שנים בהן שימש כמנכ"ל משרד התקשורת, ולמרות כל הנסיונות לשוות לאירוע החלפת המנכ"לים נופך חגיגי - איש לא התרגש במשרד, ויותר מכך - איש לא ממש התרגש גם מחוצה לו.

הימים אינם ימי התרגשות בעולם התקשורת. להיפך: שוק התקשורת הישראלי, בעקבות המשבר הכללי בעולם ההיי-טק ובעקבות שורה של נושאים בלתי פתורים ומחלוקות פנימיות מתמשכות בין משרדי הממשלה - ביצע בחצי השנה האחרונה פניית פרסה חדה, וחזר לדשדש כמו בימים בהם נכנס רוזן לתפקידו ועוד קודם לכך.

הישגים מורכבים ושבריריים

בנאום הפרידה סיפק רוזן תמונה מקיפה על שוק התקשורת הישראלי, על הישגי המשרד אותו ניהל ב-4 השנים של כהונתו ועל קפיצת המדרגה שעשה שוק התקשורת, המגלגל היום, לפי נתונים שסיפק רוזן, 21 מיליארד שקל בשנה. זאת, לעומת כ-12 מיליארד שקל בלבד בראשית שנת 1996. אלא שגם רוזן עצמו בחר להדגיש עד כמה מורכבים ושבריריים היום כמעט כל ההישגים שנרשמו בעבר.

"במשבר שאנו נמצאים בו, השבועות הקרובים חשובים מאוד, ועליך להשלים בדחיפות תהליכי חקיקה", אמר רוזן בפנייה למחליפו בתפקיד אורי הולניק, והוסיף: "יש להעניק רישיון כללי למתן שירותי בזק נייחים לחברות הכבלים, להשלים את הסדר המיזוג בין ברק לקווי זהב... ועוד נושאים שבלעדיהם לא תהיה תקומה לענף".

חלק מהשווקים נפתחו לתחרות

ואכן, רוזן עוזב את המשרד בימים בהם משפט כמו "לא תהיה תקומה" בהקשר של ענף התקשורת אינו נראה מפתיע במיוחד. לאחר פתיחה של מספר שווקים לתחרות, שהבולטים בהם הם שוק הטלוויזיה הרב ערוצית ושוק השיחות הבינלאומיות, התברר כי במבחן המציאות מתקשות החברות החדשות להתרומם. שוק התקשורת המקומי נפתח לתחרות בחלקו בלבד, כשיתר החלקים ובמיוחד מיזוג הכבלים והתחרות מול בזק אינם ברורים היום וגם עתידם לא ממש ברור. על רקע מהלכים אלה, שווקים שכבר נפתחו, ובמיוחד שני השווקים שציינו כרגע, שרויים במשבר עמוק. הלידה, כידוע, היא חלק קשה וכואב במיוחד, אבל לגדל את הילדים - כאן כבר צריך מאמץ אחר לגמרי.

שוק השיחות הבינלאומיות נודד בין הצהרות על פשיטות רגל לבין תחנונים למיזוג שיציל את הענף. YES נאבקת עדיין את מאבק ההישרדות, כאשר בזק הפכה למושיע היחידי של החברה. האינטרס העיקרי העומד היום מאחורי YES אינו תחרות באיכות ובמחיר מול מסך הטלוויזיה שמציגים הכבלים, אלא שורה של אינטרסים לעצירת התפתחות חברות הכבלים בשוק התקשורת - שמייצגת בעלת המניות הגדולה בזק.

שני השווקים לעיל ושורה של שאלות פתוחות בנוגע למיזוג הכבלים, כניסתם לשוק התקשורת, הפרטת בזק והחלשת מעמדה כמונופול על תשתיות התקשורת הקרקעיות - כל אלה כאמור לוטים בערפל ונתונים בוויכוח מתמיד בין כל הגורמים האפשריים.

משבר מרחף מעל שוק התקשורת

רוזן עצמו בחר להדגיש זאת בנאום הסיכום שנתן - נאום שבדרך כלל משמש לטפיחות שכם הדדיות: "כיום מרחף מעל ענף התקשורת סיכון של משבר - תולדה של שפל כלכלי עולמי, תולדה של השיבוש בהסדרת ענף השידורים הרב ערוציים (הנובע לדעתי מהסדרה מוגזמת ולא מושכלת של ענף התוכן), מדיניות שגויה של הגנת ינוקא... והזרמת כספים ללא מעצורים על ידי בזק לחברות הבנות, בעיקר YES, בזק בינלאומי ופלאפון. כדי לצמצם את השלכות המשבר יש לפעול בנחישות ובמהירות להמשך יישום השינויים".

מצד אחד, רוזן הביא עימו למשרד התקשורת מקצועיות וניהול נקי לחלוטין משיקולים זרים ומלחצים חיצוניים. מצד שני, הוא הביא איתו ערימות של נוהלים ושיטת ניהול יבשה, חסרת יצירתיות ומעוף.

עם כל מה שנאמר, ולמרות הביקורת שנמתחה עליו במהלך השנים, אילו היה פורש רוזן לפני כשנה - היו כל הכתרים שבעולם נקשרים לראשו. היום, עם התפוגגות החלומות, מציאות עולם התקשורת היא עוד פלונטר רגולטורי עם עתיד לא ברור.