דו"ח: 64% מהפלשתינים חיים מתחת לקו העוני

64% מהפלשתינים חיים מתחת לקו העוני, למרות הנסיגה הישראלית מרצועת עזה והירידה בהיקף האלימות בין הצדדים, כך עולה מדו"ח שפירסם היום המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם. לפי הדו"ח, היקף העוני ב-2004 עמד על 55%. משרד התיאום דורש סכום של 215 מיליון דולר כסיוע חירום לפלשתינים ב-2006.



לפי נתוני המשרד, המתאם בין 12 סוכנויות הסיוע של האו"ם וכן ארגונים לא ממשלתיים אחרים הפועלים בשטחים, קו העוני בשטחים מוגדר כרמת מחיה של 2.2 דולרים ביום. אולם לדברי מנהל המשרד, דיוויד שירר, רמת המחיה של 1.2 מיליון פלשתינים, המהווים מחצית מהעניים בשטחים, עומדת על 1.6 דולרים ליום.



שיעור האבטלה בשטחים ירד מעט, והוא עומד על 28% לעומת 34% ב-2004, אך עם זאת מספר המובטלים עלה פי שלושה מאז תחילת האינתיפאדה בספטמבר 2000. הלחימה עם ישראל פגעה קשות בכלכלה הפלשתינית, למרות בחירתו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) לתפקיד יו"ר הרשות הפלשתינית, הרגיעה עם ישראל וההתנתקות עוררו תקוות רבות באשר להתאוששות אפשרית. "בעוד שהתקדמות מדינית נתפשת כדרך היחידה לחסל את העוני והסבל, אין עדיין שום סימן לשיפור בתחום ההומניטרי", נמסר בדו"ח.



"אמצעי ההתמודדות של הפלשתינאים נשחקו"



לפי הדו"ח, הסגר שמטילה ישראל על השטחים מדי פעם, ואמצעים אחרים להגבלת התנועה, פוגעים בכלכלה הפלשתינית. כך גם לגבי חומת ההפרדה שמקימה ישראל.



לדברי פרנסין פיקאפ, האחראית לעניינים הומניטריים במשרד התיאום, חל שיפור באפשרות הגישה של פלשתינים לעבודות בישראל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך רמת העוני עלתה כי "אמצעי ההתמודדות שלהם (של הפלשתינים) נשחקו לאחר חמש שנות עימות". "האנשים אינם יכולים להסתמך יותר על חסכונות, נמצאים בחובות הולכים וגדלים ואינם יכולים לפרוע אותם", אמרה פיקאפ.



לדברי דובר משרד החוץ, מארק רגב, ממשלת ישראל עושה כמיטב יכולתה לשפר את הכלכלה הפלשתינית. "אנו מקווים כי נוכל לראות התקדמות כלכלית ומדינית בעזה. הפיתוח יאפשר יצירת חברה פלשתינית מצליחה יותר. הצלחתם היא הצלחתנו", אמר רגב.



זו השנה הרביעית שמשרד התיאום של האו"ם קורא לקהילה הבינלאומית להושיט סיוע לפלשתינים, כך שניתן יהיה להגביר את אפשרויות ליצירת עבודה, חקלאות ומזון בשטחים. ב-2004 ביקשו סוכנויות האו"ם סכום של 302 מיליון דולר למטרות סיוע לפלשתינים, אך קיבלו רק 59% ממנו. גופים בינלאומיים אחרים, תחת הנהגתו של נשיא הבנק העולמי לשעבר, ג'ימס וולפנזון, ביקשו סכום של שלושה מיליארד דולר בשנה לקיום פרויקטים של שיקום בשטחים, בעיקר ברצועת עזה.