טומי לפיד מרגיש רלוונטי מתמיד: "פוליטיקה זה תקשורת ואין הרבה בני אדם שמבינים בעניין הזה כמוני"

"טוב, זאת הרשעות הרגילה הידועה של עיתון 'הארץ'", אמר טומי לפיד, וקהל פעילי שינוי התמוגג. "מה שלא יהיה, הם איכשהו תמיד יציגו אותנו מהזווית הכי פחות מחמיאה , מין רוע לב צרוף כזה".



זו היתה דרכו של לפיד, שישב על הבמה בכנס של שינוי ביום שישי שעבר בבית ציוני אמריקה בתל אביב, להדוף שאלה עיתונאית תמימה: מאחר שהסוגייה החברתית מושלת במערכת הבחירות הנוכחית והכפייה הדתית אינה נושא חם, האם ייתכן ששינוי איבדה את רציונל הקיום שלה וצפויה להתרסק בקלפי? הס הושלך באולם ועל הבמה. לצדו של לפיד ישבו האסטרטג הפוליטי מוטי מורל - שהריץ באחרונה את פרץ לראשות מפלגת העבודה - והפרופסור גדעון דורון, מרצה למדע המדינה, שהוזמנו לדבר על פוליטיקה ותקשורת. שניהם נתקפו אלם פתאומי. אבל לפיד, 74, התעשת מיד.







הוא פרץ בצחוק, כמו למשמע הלצה טובה, ושיחרר את הרפליקה שלו על עיתון הארץ. בינתיים מורל ודורון התאוששו והעריכו ששינוי לא תצטמק לחמישה מנדטים בלבד כפי שניבאו לה סקרי סוף השבוע שעבר, אבל גם לא תשמור על כוחה, לא תשחזר את ההצלחה ולא תעפיל לפסגות שבהן היא שורה כיום. עם שוך הסערה, היא תתחזק מעט, הם לא מוכנים להתחייב על מספר.



האולם היה ריק ברובו. רק כמה עשרות בודדות של פעילים טרחו להגיע. לא ניכרה שם איזו תכונה מיוחדת. "זה חלק מהחן של המפלגה הזאת", ניסה לפיד להציל את המצב. אבל לא ברור מה כל כך חינני במפלגה שלא מגיבה למציאות.



יומיים לאחר מכן, בבוקר יום ראשון, בחדר האורחים בדירתו בתל אביב, לפיד נתן מבט זועף בעיתון אחר. הפעם "מעריב" על הכוונת. הכותרת הראשית בישרה כי "שינוי תתמוך בקואליציה עם הימין והחרדים". הידיעה דיווחה על הסכם שעשתה שינוי עם נתניהו: היא תעניק לו את החתימות הדרושות כדי שהנשיא ימנה אותו לראש ממשלה ותקבל בתמורה את העברת חוק הנישואין האזרחיים, הידוע בכינויו העוקף חרדים "חוק ברית הזוגיות".



שוב אתה כועס. ושוב על עיתון.



"כן. את רואה? הכל תקשורת. פוליטיקה זה תקשורת. אין הרבה בני אדם שמבינים בעניין הזה כמוני. הכותרת לא מדויקת, אנחנו לא חוברים אל אף אחד ובטח שלא אל החרדים, זה הציג את העניין בצורה לא מדויקת, שפוגעת בנו".



אז מה הפעם, רשעות של מעריב?



"כן. אבל ההבדל הוא שאצל הארץ זו רשעות קבועה, רציפה, מתמשכת, ובמעריב זה נקודתי".



אפילו קשרים עם עורך ראשי של עיתון כבר לא עוזרים.



"נכון, נכון".



והוא עוד היה פעם חבר טוב מאוד שלך.



"אה, אה, אה. שלא תטעי - דנקנר חבר טוב שלי גם היום".



אז מה לא מדויק בכותרת של מעריב?



"לא חתמתי על שום הסכם. בסך הכל פנו אלי אנשים של נתניהו והעלו רעיון, מחשבה, שהדבר הזה יקרה. ואני אמרתי שמאחר שחוק נישואין אזרחי זה דבר מאד חשוב בעינינו, אני מוכן לשקול את האפשרות. מזה עשו את כל הרעש".



למה אתה מוכן לשקול את זה בחיוב? פתאום נתניהו הוא המועמד המועדף עליך לראשות הממשלה?



"אנחנו מפלגת מרכז ליברלית שרוצה ליצור מדינה שפויה ונורמלית יותר. חוק נישואין אזרחי הוא בדמנו. אם יש לי הזדמנות להעביר את זה, זו חובה ממדרגה ראשונה לבוחרי".



ואולי פשוט נתקפת פאניקה לקראת הבחירות, כי ראית שהמפלגה שלך מתאדה, שנותרת עם שליש מכמות המנדטים שלכם?



"לא פאניקה ולא כלום. אני לא מתרגש מהסקרים האלה. הם ישתנו. הם כבר משתנים".



בכל זאת, בוא נשען רגע על הסקרים, זה די מקובל בתקופת בחירות, אתה יודע: ירידה מ-15 לחמישה מנדטים, נפילה גדולה. איפה נכשלתם, במה טעיתם?



"לא נכשלנו ולא טעינו. העקרונות המוסריים ועיקרי המצע שלנו היו ונשארו בתוקף. שינוי היא מפלגה, היא לא פורפרה והיא לא משנה את יעדיה עם כל משב רוח חולף".



מה בכל זאת קרה?



"כל ילד יודע מה קרה: פרץ הדיח את פרס והפך בן ליל את העבודה למפלגה רדיקלית. מן העבר השני שרון פילג את הליכוד וזלג אל המרכז. שינוי נפגעה מכך בעקיפין, באופן זמני, יותר מאחרים. למה? כי מבחינתנו, לפתע פתאום בא איש כבד משקל, תרתי משמע, חדר למקום שבו משלנו בלעדית והתיישב לי על הברכיים".



לא נעים.



"לא, לא נעים. אני מודה".



כבד, אפילו.



"כבד מאוד".



מזל שגם אתה לא מהצנומים.



"זה נכון, אבל על הכיסא הזה, כלומר בנישה הזו, אין מקום לשניים גדולי מידות כמונו".



את התוכניות של שרון אנחנו מכירים. אז מה המסקנה מהמשפט הזה? שאתה שוקל לפרוש מהחיים הפוליטיים?



"לא. מה פתאום? אפילו לא לרגע. למה שאפרוש?"



אולי התעייפת.



"לא התעייפתי בכלל. תשאלי את עוזרי הפוליטיים הצעירים איך אני מתיש את כוחם. חוץ מזה, אני אמנם בן 74 אבל אל תשכחי שבפוליטיקה אני ילד, רק בן 6. אני מלא אנרגיה ועניין ורצון להמשיך".



אבל אין מקום לשניכם במרכז. אתה אמרת.



"רשמי לפנייך, הגלים הגבוהים ישככו. החינגות סביב פרץ ופרס ייגמרו. החיים יחזרו למסלולם, ורוב האנשים יחזרו לכור מחצבתם. נקבל תמונת מצב לא נורא שונה מזו שהיתה. האפקט החזק הנוכחי לא יישאר. זה יעבור".



כמו שפעת?



"בדיוק. כמו שפעת. שבוע-שבועיים, לא צריך אנטיביוטיקה וזה חולף".



בוא נראה אם הבנתי אותך נכון: אתה דוחה את תוצאות הסקרים, אתה אופטימי, וצופה עתיד מזהיר לשינוי.



"כן, בהחלט".



כמה מנדטים?



"אני מוכן להמר על מספר שהוא בין הכפלה של המספר שנקבת בו לבין שילושו".



כלומר, בין עשרה ל-15 מנדטים?



"נכון".



מי יהיה ראש הממשלה הבא?



"אריק שרון".



ואיפה אתה תהיה? איפה תהיה שינוי?



"בסביבה. בממשלה".



סניפים? הצחקתם אותו



ההמולה סביב הצעת נתניהו דעכה לקראת הערב. החרדים מיהרו להודיע שהתרגיל המסריח הזה אינו על דעתם, וששום קומבינה עם שינוי, שונאת הדתיים, לא באה בחשבון. כך נגנז הרעיון ביום שבו בא אל העולם. ועדיין, היה זה היום של טומי לפיד ויומה של שינוי. הם את השבוע התחילו ברגל ימין. לפיד ניצל את המומנטום עד הסוף וסחט ממנו כל טיפה. מהדורות החדשות שיגרו צוותים לביתו לקחת מפיו תגובה. תחנות רדיו