מאיר בורשטיין, יו"ר לנאופטיקס, תובע מחברת מוביקס תקשורת 2.9 מיליון דולר

ד"ר מאיר בורשטיין, יו"ר לנאופטיקס ואיזיצ'יפ, הגיש היום תביעה על סך 1.5 מיליון דולר לביהמ"ש המחוזי בתל אביב כנגד חברת מוביקס תקשורת בע"מ ואסתר המלי, מייסדת החברה.

בתביעה טוען בורשטיין, באמצעות עוה"ד דן כהן ומיכל קיש, כי באפריל 1999 פנו אליו הנתבעות וביקשו שיצטרף לדירקטוריון החברה ויעניק משירותיו ונסיונו לשם קידומה. לטענתו, לאחר בדיקת מצבה של מוביקס התברר כי היא נתונה במשבר עמוק עקב עיכובים בפיתוח וכשלים ניהוליים, ומצבה הפיננסי בכי רע עקב הקפאה של הזרמת הכספים אליה.

בורשטיין טוען כי לאחר בקשות חוזרות ונשנות הוא נאות להצטרף לחברה, וכי סוכם בינו לבין הנתבעות שהוא יכהן כדירקטור פעיל בה ויעניק לה ייעוץ שותף בנושאי פיתוח, שיווק וגיוס הון ויפעל לגיוס משקיעים.

בתמורה, לטענת בורשטיין, הוסכם כי יוקצו לו 10% מהון מניות החברה, והוא יהיה אף זכאי לקבל הון בשיעור 10% מכל עסקה הונית שייזום בעבור החברה. תמורת פעילותו השוטפת כדירקטור הוסכם, לטענתו, כי יקבל 2,000 דולר לחודש.

התובע טוען כי במסגרת פעילותו בחברה יזם בתוך מספר חודשים שלוש עסקות אסטרטגיות מהותיות לטובת החברה: עסקת יעל, עסקת LG ועסקת בקווב .

חברת יעל, טוען בורשטיין, היתה בעלת המניות העיקרית בחברה והחזיקה ב-40% מהונה, אך עקב משבר בינה לבין המלי החליטה יעל שלא להשקיע בחברה כספים נוספים.

התובע: ניהול מו"מ תוך הסתרת פרטים

לפיכך, טוען התובע, יזם מהלך לפיו תרכוש המלי את מניותיה של יעל בחברה תמורת דולר אחד (סכום סמלי) ותשלם בעתיד את יתרת התמורה. בורשטיין טוען כי למרות התלהבותה הראשונית, המלי ניהלה את המו"מ תוך הסתרת הפרטים ממנו ולבסוף בוצעה העסקה בתנאים נחותים, לטענתו, מאלו שהגה.

בורשטיין מוסיף כי מאוחר יותר יזם עסקה אסטרטגית גדולה שבה הסכימו חברת LG הקוריאנית וחברת נשיונל סקיוריטיס האמריקאית להשקיע במוביקס 2.6 מיליון דולר לפי שווי של 6 מיליון דולר לפני הכסף. גם בעסקה זו, טוען התובע, ניסתה המלי לדחוק את רגליו ולנשל אותו מזכויותיו.

בסופו של דבר, טוען בורשטיין, לא נחתם ההסכם עם חברת LG, שכן נעשתה אליו פנייה מחברת בקווב שהביעה התעניינות ברכישת החברה.

בורשטיין טוען כי נציגה מבנק ההשקעות האמריקאי AxcessNet פנתה אליו באפריל 2000 ויידעה אותו כי חברת בקווב הביעה התעניינות ברכישת החברה לפי שווי של 24 מיליון דולר.

בורשטיין טוען כי המלי קיבלה את הרעיון בהתלהבות ותוך הבטחה כי יקבל את התמורה ההונית המגיעה לו באם תצא העסקה אל הפועל. למרות עבודתו המאומצת, טוען התובע, המלי חזרה על דפוס התנהגותה במקרים הקודמים והחלה לדחוק רגליו ולהקטין מעורבותו בעסקה כדי לנשלו מזכויותיו.

לטענתו, פעולותיה של המלי גרמו לירידת ערכה של מוביקס, כך שלבסוף החליטה בקווב לרכוש רק את הטכנולוגיה שלה ולחייב את החברה להמשיך ולהעסיק עובדים מסוימים.

התובע: התכחשות לכל ההתחייבויות

לקראת סיכומה של העסקה, טוען התובע, ערכה עימו הנתבעת פגישה ובה להפתעתו התכחשה לכל התחייבויותיה כלפיו וטענה כי הצטרף לחברה "חינם" ללא מחויבות ומתוך "תקווה" לקבל גמול כלשהו כשישתפר מצב החברה.

בורשטיין טוען כי המלי הציעה לו שיקבל 5% מהון מניות החברה בעת שהצטרף אליה תוך פרישה על פני שלוש שנים, אך הוא סירב להצעה. לדבריו, לאחר הפגישה שנערכה ביניהם ניטרלה אותו המלי מהמשך המו"מ עם בקווב. מאוחר יותר נודע לו כי העסקה נסגרה בתמורה כוללת של 14.9 מיליון דולר בלבד.

בחודש יולי קיבל התובע הודעה על הפסקה חד צדדית של תפקידו כדירקטור בחברה, וכי הנתבעות מבקשות להעביר לו את התשלום בעבור פעילותו בחברה, 2,000 דולר לכל חודש. למרות פנייתו דחו הנתבעות את דרישותיו תוך התכחשות לכל ההתחייבויות הללו.

התובע מציין כי יש לו יסוד סביר להניח שהנתבעות נוקטות בצעדים שונים על מנת להבריח מהחברה רכוש וכספים שהתקבלו בעסקה כדי להתחמק מקיום התחייבויותיהן לו. החשד, טוען בורשטיין, נובע מכניסת החברה להליך של פירוק מרצון וכן מכך שלמיטב ידיעתו הקימה המלי בשלהי שנת 2000 חברה חדשה בשם מוביקס פתרונות סלולריים במטרה להעביר אליה את פעילות החברה.

לפיכך, תובע בורשטיין כעת 10% מהון המניות בעת שהצטרף לחברה, השווים לטענתו 1.49 מיליון דולר לפי שווי עסקת בקווב. כמו כן, הוא דורש 10% משווי עסקת בקווב - 1.49 מיליון דולר נוספים. בנוסף טוען בורשטיין כי הוא זכאי ל-18 אלף דולר תמורת פעילותו כדירקטור בחברה במשך 9 חודשים.

סך הכספים המגיעים לו, לטענתו, עומד על 2.9 מיליון דולר, אך הוא מעמיד את תביעתו על 1.5 מיליון דולר בלבד לצורכי אגרה ושומר על זכותו לתבוע את יתרת הכספים בעתיד.

בנוסף טוען בורשטיין כי הוא זכאי ל10% משווי עסקת יעל ו-4% מהון המניות של מוביקס, אך משיקולים שונים הוא אינו תובע סכום זה ושומר על זכותו לתובעו בעתיד. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 2048/01)