ואולם, נראה כי במרכז תשובת משרד המשפטים עומד הצורך לפרסם דו"ח פעילות שנתי בו ייכללו פרטים שונים - דו"ח שהלשכה אכן מפרסמת בפועל: מדי שנה מפרסמת הלשכה דו"ח לסיכום פעילותה (אשר העתק ממנו ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של הלשכה), המכיל עשרות עמודים ומפרט ביןהיתר את תחומי הפעילות של הלשכה, נכסיה ותקציבה.
ואף על פי כן, מידע על שכר העובדים הבכירים אינו נמצא בדו"ח הפעילות. כיצד אם כך יושמו המלצות מבקר המדינה לעניין זה?
ממשרד המשפטים התקבלה הבהרה לדברים, לפיה "תקנות חופש המידע העוסקות במה שיכלול הדו"ח השנתי לפי חוק חופש המידע נוקבות בלשון כללית, ומשאירות את יציקת התוכן הספציפי לשיקול דעת הרשות הציבורית הנכונה לעניין - ולענייננו: ללשכת עורכי הדין".
כך למשל, נמסר, יש תקנות ספציפיות הקובעות את החובה לפרסם את תקציב הרשות בשנה החולפת, פירוט הוצאותיה, תקציביה וכיוצא באלה. "את מידת הפירוט ואת רכיבי כל אחד מהנושאים שיפורסמו לשם קיום האמור בתקנות - אותם קובעת הרשות הציבורית בעצמה, לפי המדיניות שהיא קובעת בנושא, ובמקרה דנן: לשכת עורכי הדין".
לדברי משרד המשפטים, התקנות קובעות מה על הדו"ח לכלול "בין השאר" ומכאן ש"לכל רשות ציבורית שיקול דעת מה לכלול בנוסף לאמור במפורש בתקנה זו במסגרת הדין וחשבון שלה. ברצותה - תרחיב, ברצותה - תצמצם, והכל ביודעה שעינו של הציבור פקוחה וזכויותיו לפי החוק נתונות".
באשר לשאלה אם ייתכן כי המלצות המבקר הן יותר רחבות מחובות הגילוי בחוק חופש המידע נמסר: "התשובה לשאלה זו מצויה בהתרשמותו של כל קורא מהאמור בדו"ח מבקר המדינה ומפרשנותו את חוק חופש המידע ותקנותיו".
"כאמור לעיל, הדבר תלוי במידה רבה באופן בו מפרשת ומיישמת הרשות הציבורית הנכונה לעניין את חוק חופש המידע ותקנותיו. חוק חופש המידע ותקנותיו מטילים על הרשות הציבורית חובה להעמיד לרשות הציבור מידע מסוגים שונים והוא מותיר בידיה מידה מסוימת של שיקול דעת בדבר התכנים ומידת הפירוט שלהם. ככל שמדיניות אותה רשות ציבורית היא פתיחות, שקיפות ואחריות בפני הציבור, כך יש להניח כי נכונותה להעמיד לרשות הציבור מידע רב ומפורט יותר גדולה".
משרד המשפטים הדגיש בעמדתו כי לכל אדם הזכות להגיש ללשכה בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, מבלי שיהיה עליו לפרט את טעמיו לכך. "החלטה הדוחה בקשה לקבלת מידע נתונה לביקורת שיפוטית. כלי זה מאפשר, למשל, קבלת מידע ביחס לנושאים שלא פורטו - בכלל או בצורה מספקת, לדעת המבקש - בדו"ח התקופתי".
כלומר, השורה התחתונה מבחינת משרד המשפטים היא כי השאלה אם על לשכת עורכי הדין חלה חובה לפי חוק חופש המידע לפרסם נתונים על שכר העובדים הבכירים, היא שאלה של פרשנות הלשכה עצמה. אם תמצא לנכון - תפרסם את הנתונים; אם לא - לא תפרסמם.
אין ספק כי יש בכך כדי לשפר את המצב שהיה קיים קודם לחקיקת חוק חופש המידע, ואולם לא ניתן להימנע מהמחשבה כי לא לכך בלבד כיוון מבקר המדינה כאשר קבע מפורשות כי ראוי ליזום חקיקה מחייבת בנושא. על כל פנים, עד שחקיקה כזו תבוא, אם בכלל, ייאלצו הקוראים להמתין יחד עם TheMarker עד שהלשכה תמסור מרצונה הטוב לכל דורש את נתוני השכר.
חרף פניות חוזרות ונשנות ללשכת עורכי הדין, לא נתקבלה תגובה מסודרת. עם זאת הלשכה מסרה כי הופנו אליה שאלות המתייחסות לנתונים רבים מאוד, "ואפילו רצינו, היה איסוף החומר לוקח כמה ימים". כמו כן נמסר: "טענות שהלשכה אינה עומדת בדרישות מבקר המדינה או חוק חופש המידע הן חסרות יסוד. השמעת טענות אלה מהווה דיבה, והלשכה תדע להגן על זכויותיה אם תפרסמו טענות חסרות יסוד אלה".
שיאן השכר: מנכ"ל ועד מחוז תל אביב עם 408 אלף שקל ב-1997; עלות שכרו הכוללת כ-538 אלף שקל
ענת רואה
11.12.2005 / 7:58