אביגדור וילנץ מתחיל לקצור את הפירות: מימש ביוני מניות של מרוול ורדוור בשווי של כ-40 מיליון דולר

אביגדור וילנץ, אחד מיזמי ההיי-טק המצליחים ביותר בישראל בשנים האחרונות, פתח במתקפת מימוש אחזקות מאסיווית בחודש שעבר. וילנץ, שמכר בחודש אוקטובר אשתקד את חברת גלילאו אותה ייסד לחברה האמריקאית מרוול (סימול MRVL), הגיש ביוני לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) חמש בקשות נפרדות, למכירת 1.55 מיליון מניות מרוול בסך הכל.

המימושים האלה עומדים להפוך את וילנץ לאיש עשיר יותר בכ-40 מיליון דולר, בהנחה שמחיר המניה של מרוול יעמוד ברגע המכירה על 25 דולר בממוצע, כרמתו היום. 40 המיליונים האלה הם הפירות האישיים הראשונים שוילנץ מפיק מעסקת הענק בה מוזגה גלילאו אל תוך מרוול.

למרות שברשותו של וילנץ עוד כ-4.2 מיליון מניות של מרוול, השוות כיום כ-115 מיליון דולר, אין ספק שהוא היה מעדיף שעסקת המיזוג בין שתי החברות תיסגר במזומן. ברגע כריתתה של העסקה, באוקטובר 2000, היתה שווה גלילאו למרוול לא פחות מ-2.7 מיליארד דולר, שנייה בערכה (לצורך מיזוג) רק לכרומטיס הישראלית, שנמכרה ללוסנט לפי שווי של 4.5 מיליארד.

וילנץ, שהחזיק 20.8% מהון המניות של גלילאו, אמור היה אז להפוך לבעליהם בכוח של כ-560 מיליון דולר, בצורת מניות של מרוול, ששווי כל אחת מהן עמד אז על 80 דולר. חודש קודם לכן, בשיאן, אף הגיעו מניות מרוול למחיר של 109 דולר.

אולם המשבר במגזר הטכנולוגיה, שלא פסח אף על מארוול וגלילאו, העוסקות בייצור שבבי מחשב לתקשורת רחבת פס, יצר מציאות בה ב-18 בינואר 2001, כאשר אושרה סופית ההחלטה על המיזוג - מחיר המניה של מארוול היה 27.7 דולר, בדומה למחירה כיום. כך ששווי עסקת החלפת המניות הסתכם לבסוף רק ב-910 מיליון דולר - מרחק של כ-66% מהעסקה המקורית.

מדוע בחר וילנץ לממש מניות דווקא עכשיו? ראשית, כי הגיע הזמן. עברה חצי שנה מאז העסקה, והגיע זמנם של הסדרי החסימה שהוטלו על בעלי העניין הגדולים בגלילאו לפוג. שנית, ירידה של מחיר מניית מרוול לרמה של 8 דולרים בחודש אפריל, שללא ספק החסירה פעימה או שתיים באזור בית החזה של אנשי גלילאו, לא בדיוק החדירה בהם מוטיווציה להשאיר את כל הביצים בסל הזה.

כפי שניתן לראות מהגרף, מניית מרוול מיהרה אומנם להתאושש מהירידה התלולה במחירה, באותה המהירות בה ירדה, אך אין ספק שהביקור החפוז בגובה הדשא היה מפחיד למדי. ואכן גם מנואל אלבה, מנכ"ל גלילאו ארה"ב לשעבר, שהיה בעל המניות הפרטי השני בחשיבותו אחרי וילנץ, ניצל את חודש יוני כדי לממש אחזקות במרוול בשווי של כ-5.3 מיליון דולר.

גם רדוור התאוששה משפל היסטורי

אך וילנץ לא הסתפק בחודש שעבר בחיסול החזקות במרוול בלבד, בה הוא ממשיך לכהן כמנהל הפעילות הישראלית. ב-26 לחודש הוא הגיש בקשה למכירת 35 אלף מניות גם בחברת רדוור הישראלית, המפתחת פתרונות לניהול עומסים ברשת האינטרנט, עבור כ-620 אלף דולר.

בדומה למרוול, גם מניית רדוור ידעה ירידת ערך תלולה בחודש אפריל, לרמת מחירים של 10 דולרים, שהיא רמת שפל היסטורי. ההתאוששות שרשמה המניה מאז, לרמת מחירים של 15-20 דולר, מזכירה מאוד את ההתאוששות של מרוול באותה תקופה, וגם היא היוותה ככל הנראה טריגר למכירה.