שקר לבן

ב-18 באפריל 2000, יום לפני ערב פסח, הגיעו קובי ויהודית ריכטר, בעליה של חברת מדינול, אל משרדו של מנכ"ל חברת בוסטון סיינטיפיק החדש, ג'יימס (ג'ים) טובין. צמד המנהלים לא שיערו לרגע מה עתיד המנכ"ל של שותפתם זה חמש שנים לבשר להם.

טובין לא עשה הרבה הקדמות. הוא שלף מהמגירה מסמך של שלושה עמודים, הניח אותו על השולחן ונתן לריכטרים לקרוא. קשה לתאר את ההרגשה של השניים כאשר עיניהם התחילו לרוץ במהירות על השורות.

מאוחר יותר סיפרו, כי טובין סינן בין שיניו "אלה נוכלים", בהתייחסו להנהלה הקודמת של בוסטון סיינטיפיק, שהיתה אחראית למעשים שתוארו במסמך. מאוחר עוד יותר טענה בוסטון שהדברים האלה הוצאו מהקשרם.

אבל גם בלי מלות התואר שנאמרו או לא על ידי טובין, המסמך מדבר בעד עצמו. הכותרת שלו היתה: "לוח הזמנים של פרויקט :'עצמאות'". בהמשך מתוארות "אבני הדרך" בפרויקט, שהחל בשנת 1997 ונמשך עד שנת 2000.

לריכטרים לא נדרשו יותר משתי דקות כדי להבין בדיוק מהו ה"פרויקט": המלים "חברת קש", "משרד רפאים" או "שם כיסוי", ובעיקר חזרתה של המלה "סודי" על הטיותיה השונות, הבהירו היטב את טיבו.

הפסקה הראשונה במסמך תיארה אותו היטב: "את פרויקט Independence יזם ג'ים קורבט (הנשיא לשעבר של בוסטון סיינטיפיק) בתור תוכנית פעולה, עקב הבלעדיות שבקשר בין מדינול לבוסטון סיינטיפיק. מטרת הפרויקט היתה לבנות יכולת ייצור עצמית של סטנט 'ניר' למקרה שבו תופרע שרשרת האספקה של מדינול, וכן להקים ספק חריטה אלטרנטיווי.

"הפרויקט היה/עדיין אמור להיות סודי ואין לדון בו או למסור עליו פרטים ללא אישורם הישיר של הבכירים".

שרשרת המכתבים שנחשפת לראשונה במגזין TheMarker חושפת כמה מהמהלכים היותר סודיים של בוסטון סיינטפיק בקרב מול השותפה מדינול.

הכתבה המלאה והתכתובת הפנימית של בוסטון סיינטיפיק בנושא מדינול במגזין TheMarker.