שלמה אליהו למגזין TheMarker: "אני יכול להיות שותף בגרעין השליטה בבנק לאומי בלי לקחת מינוף בהלוואות"

"את הרכישות במניות בנק לאומי התחלתי לא היום ולא אתמול אלא כבר לפני 4 שנים, ואת הרוב המכריע שלהן ביצעתי בהון עצמי", כך מגלה שלמה אליהו בראיון למגזין TheMarker. "לא לקחתי כלום מהבינלאומי, ומבנק הפועלים לקחתי אשראי בהיקף של פחות מ-50 מיליון שקל".

יתר על כן, לשאלה/הנחה הבאה: "אבל אם תרצה להיות שותף בגרעין השליטה בבנק לאומי - תהיה חייב לקחת הלוואות גדולות", ענה אליהו: "לא. אני יכול להיות שותף בגרעין השליטה בבנק לאומי בלי לקחת מינוף בהלוואות".

החשיפה של ההחזקה של אליהו במניות בנק לאומי נבעה מרכישות שביצע בחודש שעבר שהקפיצו את החזקתו בחברה מעל ל-4.99% ממניות החברה - מה שהפך אותו לבעל עניין בבנק. ההחלטה שלו לחשוף את ההחזקה במניות הבנק נובעת כנראה מההתפתחויות סביב מכירת השליטה בבנק.

הנכסים העיקריים של שלמה אליהו הם 100% מחברת הביטוח אליהו, 39% מחברת הביטוח הפניקס , החזקה בשיעור של 25% ממניות בנק אגוד , החזקה של 50% מפרויקט גן העיר בת"א ונדל"ן במרכז הארץ.

יצרנית התזרים העיקרית - חברת הביטוח אליהו

בהשקעה בהפניקס גלום רווח הון ענק, אך היא מומנה בהלוואה ואינה מניבה תזרים כל עוד לא מומשה; ההשקעה בבנק אגוד, מעריכים בנקאים בכירים, אינה מכסה את עלות האשראי שבה ושאר הנכסים, הגם שהם רווחיים, אינם מניבים סכומים כאלה גדולים.

יצרנית התזרים העיקרית בקבוצת אליהו היא חברת הביטוח אליהו. בארבע השנים האחרונות רשמה אליהו רווח נקי מצרפי של 150 מיליון שקל. רווח זה כולל פיצוי חד פעמי שקיבלה החברה מחברת הביטוח אבנר בשנה שעברה, אבל למעשה הרווחיות של אליהו גדולה בהרבה ממה שמשתקף בדו"ח הרווח וההפסד שלה.

עיון בביאורים לדו"חות הכספיים של אליהו מגלה כי מדי שנה מושך שלמה אליהו מהחברה "דמי ניהול" בסכום של 15 עד 25 מיליון שקל. דמי ניהול אלה מצטרפים גם למשכורות של 7 עד 11 מיליון שקל שמושכים הוא וילדיו המנהלים את החברה.

קנה את המניות בלאומי כהשקעה

אם סוכמים את דמי הניהול, המשכורות והרווחים של החברה משנת 1997, ומניחים שדו"חות הרבעון הראשון של שנת 2001 משקפים את הקצב של השנה כולה - הרי התזרים הכולל שייצרה החברה לבני משפחת אליהו רק בחמש השנים האחרונות מגיע לסכום לא קטן של כ-330 מיליון שקל.

אליהו אומר כי "קנה את המניות בלאומי כהשקעה. אם אפשר יהיה להשתלב בגרעין השליטה - אני ארצה כנראה להשתלב... בנק לאומי נותן לאורך שנים לפחות תשואה של 10% על ההון העצמי. זה בנק מצוין. לא עשיתי הרבה שגיאות בהשקעות כאלה ולא נראה לי שכאן אפשר לעשות איזה 'התחלקות'".

לשאלה האם לא עדיף למשק שהשליטה בבנק תעבור לידי בנק זר גדול שיקפיץ את רמת התחרותיות ויביא קשרים ותרבות בינלאומית, אומר אליהו: "אני לא בטוח שיהיו בנקים זרים שירצו להשקיע בבנק בישראל. בנקים זרים רוצים להחזיק בדרך כלל 100% ממניות הבנק, לא מספיק להם 40% או 50%. זו הדרך בה הם עושים שם עסקים.

חוץ מזה, אני בספק אם בנקים זרים ירצו להתעסק עם ועדי העובדים בבנקים הישראליים כאן. ובכלל, במצב הנוכחי אני לא חושב שיש התעניינות בחו"ל בארץ. וזה הרי ההבדל ביני לבין הגוי - אני מאמין במדינה, אני חי כאן, אין לי פיצול אישיות בין האמונה שלי לבין העסקים שלי".

אליהו טוען כי "בניגוד למה שכולם חושבים, אני לא סבור שלמדינת ישראל יש משהו להתבייש בו בתחום הבנקאות. מערכת הבנקאות שלנו מאוד מתקדמת. אין לנו בעיות ניהוליות וטכנולוגיות ונדמה לי שאנחנו לא זקוקים לאיזה ידע מיוחד מבחוץ. לבנקים זרים אין יתרון יחסי בישראל".

אין דבר יותר טבעי מחברת ביטוח לשליטה בבנק

לשאלה האם לא עדיף שהבנק יישלט על ידי גורם בינלאומי מתחום הבנקאות, משיב אליהו: "אני לא מבין את הגישה הזאת. אני ראש טוב להחזיק בבנק. אני ראש טוב למנות מנכ"ל, אני ראש טוב למנות צוות בכיר לניהול של בנק".

אליהו סבור שההחזקה של קבוצת הביטוח שלו בשותפות בגרעין השליטה בבנק לאומי היא רצויה: "זה קורה בכל העולם - חלק גדול מהבנקים נשלטים על ידי חברות ביטוח. אין דבר יותר טבעי מחברת ביטוח לשליטה בבנק, כי לחברת ביטוח יש כספים לזמן ארוך. הגיע הזמן שנלך גם בישראל לכיוון הזה של שילוב בין הביטוח לבנקאות".

בהתייחסו לניגודי האינטרסים העשויים לנבוע מהיותו בעל עסקים בישראל ובעל שליטה בבנק, אומר אליהו: "זה בדיוק העניין. אני שותף בגרעין השליטה בבנק אגוד כבר 7 שנים, ותראה מה המעורבות שלי שם: אני נותן חופש מוחלט להנהלה, אני אפילו לא יושב כבר כמה שנים בוועדת האשראי - הוועדה הכי חשובה בבנק".