קיימות כמה סיבות לסגירת מתפרות בגליל ללא קשר לעליית שכר המינימום או אפילו אם זה לא היה קיים. הראשונה, האפשרות להעביר את המתפרה למדינה שבה שכר העבודה זול יותר. בפני בעלי מפעלי טקסטיל נפתחו בשנים האחרונות אפשרויות רבות יותר להפחתת עלויות הייצור, כגון העברתו לסין או לירדן. השנייה, חלוף תקופת הסבסוד שקיבל בעל המתפרה מהמפעל כמפעל מאושר. מדינת ישראל סיבסדה מפעלים ובחלוף תקופת הסבסוד בעלי מתפרות שכל דאגתם היתה לספק תעסוקה לנשים ערביות ודרוזיות סגרו אותם מיד.
עליית שכר מינימום יכולה לתת שוק חיובי למעסיקי עובדים בשכר מינימום. במחקר שנערך בניו ג'רסי שבדק את השפעת העלאת שכר מינימום במסעדות מזון מהיר, נמצא ששכר המינימום לא פגע ברמת התעסוקה. כיצד ניתן להסביר תופעה זו? עלייה בשכר המינימום מאלצת את המעסיק ועובדיו לחשוב כיצד אפשר לייעל את העבודה כך שהעסק יהיה אפילו לרווחי יותר. תחלופת העובדים קטנה, מכיוון ששכר גבוה יותר גורם לגידול בהיצע העובדים ברמת השכר הנמוכה - יותר אנשים רוצים להצטרף לשוק העבודה. גם לכל עובד קיים תמריץ רב יותר להישאר תקופה ארוכה יותר במקום עבודתו. קיטון בתחלופת העובדים גורם להורדה בעלויות גיוס העובדים ובסך הכל מווסת את העלייה בשכר העובדים.
נכון שמתפרה בגליל שונה ממסעדת מזון מהיר בניו ג'רסי, בכך שאת המסעדה לא ניתן לשנע לניו יורק ואת המתפרה כן אפשר להעביר לירדן. ואולם צריך לזכור שמעבר כזה יכול לקרות גם כאשר אין שכר מינימום. האירוניה היא שהתיאוריה הכלכלית מצדיקה ללא כחל וסרק את קיומו של שכר מינימום דווקא כאשר קיים מעסיק בודד ולעובדים אין ברירה אלא להיות מועסקים אצלו כפי שנטען לאחרונה לגבי מועסקות ודרוזיות במתפרות בגליל.
אם כך, כיצד אפשר להתגבר על בעיית האי תעסוקה של אותן נשים? פתרון נקודתי לגבי תופרות קיים בישראל בהתארגנות של תופרות שלקחו את ענייני ניהול המתפרה לידיהן. ברור שכדי שתופעות כאלה יתרחשו יותר צריך מספיק נשים מובילות שיוכלו לקחת לידיהן את ניהול העסק. השמרנות המתחזקת בחברה הדרוזית והערבית בעקבות האבטלה הגוברת בקרב הגברים במגזרים אלה אינה מסייעת לנשים כאלה להתפתח. דוגמאות למקרים שעובדים לוקחים את ענייני ניהול העסק כאשר הבעלים החליטו לסגור אותו קיימים במספרים גדולים בארגנטינה. זאת כתגובת נגד חיובית למשבר הכלכלי העמוק שעדיין מתחולל שם. כדי שגם כאן זה יקרה, דרושה עזרה של ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים היכולים להשקיע משאבים בטיפוח יזמות בקרב אוכלוסיות המיעוטים.
התחבורה הציבורית ליישובים הערביים לקויה ביותר, מה שמקשה עליהם נוסף על הצרות האחרות להיות זמינים לעבודה במקומות תעסוקה. שיפור התחבורה הציבורית - גם באמצעות ידוד יוזמות מקומיות לשיפור התחבורה מהיישובים הערביים למרכזי תעסוקה - יאפשרו ליותר נשים וגברים למלא משרות שכיום הן פחות זמינות להם.
עידוד פיתוח יוזמות עסקיות במגזר הערבי יאפשר להרבה יותר עובדים ממגזר זה להיכנס למעגל העבודה. ממשלת שרון השקיעה מיליארדים בסבסוד שני מפעלי ענק של אינטל בעסקה שאינה נראית כדאית למדינה במיוחד - בהתחשב בחלופות טובות יותר של פיזור עידוד השקעות ליותר מפעלים שיעזרו בהגברת התעסוקה ליותר אוכלוסיות. אם המדינה היתה משקיעה יותר מפרוטות בפיתוח יוזמות עסקיות בקרב המגזר הערבי, התעסוקה שם היתה גדלה לרמות יותר סבירות ושכר העובדים היה גבוה יותר - מה שבוודאי לא היה מפריע להעלאת שכר המינימום גם במגזר זה.
הכותב הוא כלכלן
התיאוריה הכלכלית מצדיקה שכר מינימום
שי דנות
14.12.2005 / 8:38