הגירעון בתקציב 2005: 1.7% - חצי מהיעד

מתברר כי ההערכות המוקדמות של TheMarker היו מדויקות. המדינה תסיים את 2005, גם להערכת בכירי האוצר, עם גירעון נמוך בהרבה מהמתוכנן, 3.4% מהתוצר, 18.85 מיליארד שקל. עד לסיום השנה יש אמנם עוד שבועיים אבל כבר כעת ניתן לומר בוודאות: הגירעון בתקציב השנה יהיה רק 2.0%-1.7% מהתוצר - כלומר, 11.1-9.4 מיליארד שקל בלבד.



גירעון של כ-2% בתקציב המדינה לא זכור בשנים האחרונות. ב-2004 היה הגרעון בתקציב 3.8%, ב-2003 - 5.6%, ב-2002 - 3.8% וב-2001 - 4.4%. ב-2000, שנה מצוינת לכלכלת ישראל, היה הגירעון 0.7% מהתוצר בלבד. ב-1999 הסתכם הגירעון ב-2.4% - בדומה לשנתיים הקודמות.



מה גרם לגירעון הנמוך השנה? התשובה היא כמובן ביצועיה הטובים של הכלכלה הישראלית. תשובה מדויקת יותר היא העודף בהכנסות המדינה ותת-ביצוע בתקציב בצד ההוצאות. בצד ההכנסות, יהיה למדינה השנה עודף של כ-3 מיליארד שקל. בצד ההוצאות, תרשום המדינה השנה תת-ביצוע בהיקף של כ-6-5 מיליארד שקל.



בצד ההכנסות, מדובר בתוספת של כמיליארד שקל מסים, לעומת ההערכות המוקדמות, ותוספת של 2 מיליארד שקל, מעבר לתחזיות, בהכנסות אחרות - דיוודנדים, תמלוגים והפקדות הביטוח הלאומי. הביצוע בתקציב 2005 הוא ברמה טובה של 2% .98% החסרים ל-100% בצד ההוצאות, יחד עם רווחי המדינה מהריבית ושער הדולר הנמוכים, מעבר להערכות המוקדמות, משמעותם 6-5 מיליארד שקל עודף בקופת המדינה. באוצר אומרים כי מול רמת הביצוע הכללית בתקציב, 98%, הביצוע בתקציבי משרדי הממשלה מתקרב ל-100%.



חלק קטן מאוד מהכספים שנותרו בתקציב 2005 יועברו לתקציב 2006, כפוף להתחייבויות המשרדים. שאר הכספים שנותרו בקופה יועברו להקטנת החוב הציבורי, כמקובל. כ-5.3 מיליארד שקל שיועברו למשימה הלאומית החדשה, הקטנת החוב הלאומי, יקטינו את יחס החוב-תוצר ב-1%.



יחס החוב-תוצר בישראל הוא כ-100% - שיעור גבוה במושגים בינלאומיים. כרטיס הכניסה לאיחוד המוניטרי האירופי כולל יחס חוב-תוצר מרבי של 60%. היחס בישראל יקטן השנה, כנראה, מתחת ל-100% בשל שלוש סיבות: העברת עודפי תקציב 2005, העברת כספי ההפרטות הגדולות שבוצעו השנה (חלק מהכספים יתקבלו החל ב-2006) והגדלת התוצר.



קרן המטבע הבינלאומית (IMF), בדו"ח שלה על כלכלת ישראל, שפורסם השבוע, קובעת כי ממשלת ישראל צריכה לשאוף לגירעון תקציבי נמוך בהרבה מ-3%, אם ברצונה לשמור על רמת צמיחה של 4% לפחות. בקרן חושבים כי ירידה בולטת ועקבית בחוב הציבורי ביחס לתוצר תסייע לישראל להקטין את עלויות הריבית שלה ותגדיל את הגמישות התקציבית שלה.



בעידן בנימין נתניהו כשר אוצר, ואיתן רוב כמנהל רשות המסים, הדגש בפעילות האוצר היה על הפחתת נטל המס על האזרחים והחברות. בעידן אהוד אולמרט כשר אוצר, וסטנלי פישר כנגיד בנק ישראל, הדגש בפעילות האוצר יוטה להפחתת יחס החוב-תוצר. נוסף על קרן המטבע, גם חברות דירוג האשראי הבינלאומיות אוהבות יחס חוב-תוצר נמוך.