הסניגוריה הציבורית רק בת עשר - אבל כבר רוצה עצמאות ממשרד המשפטים

מעמד הסנגוריה - דו"ח מצב



לאחר כמה שנים אלמוניות יחסית, הצליחה הסנגוריה הציבורית לפרוץ לתודעה ולחולל שינויים של ממש במפה המשפטית בישראל: ייצוג לכל נאשם, משפטים חוזרים (שטרם הקמתה נחשבו לדימיוניים) ביטול הרשעה על סמך בדיקות ד-נ-א ושיפור התנאים בבתי המעצר בישראל - הם רק חלק מהרשימה. באחרונה עלתה הסניגוריה לכותרות בעקבות טרגדיה - התאבדותו של סגן הסניגורית הציבורית הארצית, הד"ר דייוויד וינר, לאחר הסתבכותו בייצוג הנאשם ברצח השופט עדי אזר. בסנגוריה עוד טרם התאוששו מהפרשה, שיש טוענים כי הגדירה מחדש את מערכת היחסים של נציגיה עם הפרקליטות, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה. הפרשה, יחד עם חשיפת מסמך ביקורתי שנכתב שם על התנהלות המערכת המשפטית בתקופת ההתנתקות, העלתה לסדר היום את מעמדה של הסניגוריה, ובאחרונה נשמעים יותר קולות שסבורים שהגיע הזמן לנתק אותה ממשרד המשפטים, ולהפוך אותה לרשות עצמאית.



ביום רביעי בבוקר השבוע, רעש והמולה שררו באולם המעצרים של בית משפט השלום בתל אביב. גם כניסתו של השופט מרדכי פלד לאולם לא עשתה רושם על העצורים, השוטרים, התובעים המשטרתיים ועורכי הדין שיצאו ונכנסו. בתווך, בעוד השופט משוחח עם החשודים מעבר למחיצת הזכוכית, שנעצרו במשך הלילה, ניסו שני עורכי דין צעירים מהסניגוריה הציבורית, להעניק לעצורים ייצוג משפטי הולם - לטעון בשמם של לקוחות שפגשו לפני חמש דקות.



בתשע וחצי שנות קיומה זכתה הסניגוריה הציבורית לתהודה תקשורתית בעיקר בזכות מקרים כמו משפטו החוזר של עמוס ברנס (שזוכה בדצמבר 2002 מרצח רחל הלר), ביטול הרשעה על סמך בדיקות ד-נ-א ושיפור התנאים בבתי המעצר בישראל. אבל דיוני המעצר היומיומיים הסיזיפיים, כמו אלו שהתקיימו השבוע באולמו של השופט פלד, הם "עבודת השטח" האמיתית של הסניגוריה. נציגים של שולי החברה, לפעמים עם קשיי שפה, ובוודאי עם קושי להתמודד עם המומחיות המשפטית שמופעלת נגדם, זוכים ל"עזרה ראשונה משפטית", בבואם להתייצב בפני שופט חסר סבלנות.



אבל בחודשים האחרונים משהו השתנה בתדמיתה של הסניגוריה הציבורית. אם במרבית שנות פעולתה היא היתה ידועה בעיקר ל"מקצוענים" במגרש המשפטי, באחרונה היא הצליחה לעלות לכותרות בתכיפות ולקנות אחיזה בתודעת הציבור.



לא תמיד בהקשרים חיוביים - לפני שנה התאבד בירייה סגן הסניגורית הציבורית הארצית, הד"ר דייוויד וינר, בעקבות הסתבכותו בייצוג יצחק זוזיאשווילי, שהואשם ברצח השופט עדי אזר ביולי 2004. המשטרה והפרקליטות טענו שווינר "חצה את הקווים", ושיתף פעולה עם התנהלותו העבריינית של זוזיאשווילי. התאבדותו העלתה לפני השטח מחלוקות בסיסיות בין הסניגוריה הציבורית לבין הפרקליטות והתביעה הכללית.



"ההתאבדות של דייוויד גרמה לכך שגם הציבור שלא מכיר את עבודתנו שמע עלינו", אומרת הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין. בעקבות לחץ שהפעילה משפחתו של וינר הוקמה ועדת בדיקה, בראשות יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ואולם בדו"ח שפירסמה ועדת הבדיקה לפני כחודשיים אין מסקנות אישיות נגד המעורבים.



התאבדות וינר וממצאי ועדת הבדיקה העלו גם לסדר היום את שאלת עצמאותה של הסניגוריה. וינר התאבד לאחר שזומן לחקירה במשטרה, בה הוטחו בו האשמות שמהן הבין כי הוא נחקר כחשוד בשיתוף פעולה עם זוזיאשווילי, ולאחר שגילה את שמו ברשימת עדי התביעה במשפטו של מרשו. לפני זימונו למשטרה פנתה הפרקליטות לבית המשפט בבקשה לקבוע שעל שיחות הטלפון בינו לבין זוזיאשווילי, שהקליטו החוקרים, לא חל חיסיון עורך דין-לקוח. הסניגוריה הציבורית ביקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט", אולם הפרקליטות התנגדה בתוקף. ואולם דו"ח שופמן מכיר בזכותה של הסניגוריה להשמיע את קולה בנושאים עקרוניים, גם כחלק מהליכים משפטיים.



שאלת עצמאותה של הסניגוריה הציבורית (לא בייצוג של נאשמים וחשודים, אלא בשאלות משפטיות וציבוריות עקרוניות) עלתה שוב, עם חשיפת מסמך פנימי שחובר בסניגוריה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות. המסמך כלל ביקורת חריפה על המדיניות הקשה שנקטו הפרקליטות והמשטרה נגד עצורי ההתנתקות, וגם על בתי המשפט, ש"ידם היתה קלה על ההדק" במעצרים של מתנגדי ההתנתקות. חשיפת המסמך, לפני כחודשיים, והתעקשות בכירי הסניגוריה שלא להתנער כליל מההאשמות שבו, עוררו זעם רב בהנהלת בתי המשפט ובמשרד המשפטים. רובינשטיין זומנה לדיון שבסופו חזרה בה ממקצת הטענות במסמך, ובתגובה נטען שהופעלו עליה "לחצים לא הוגנים", ושוב עלתה מחדש שאלת עצמאותה של הסניגוריה.



"זה לא נושא שנתון בסימן שאלה", אומרת רובינשטיין, "הסניגור הארצי כפוף ליועץ המשפטי רק בהיבט המינהלי. לפרקליט המדינה ודאי שאנחנו לא כפופים". אלא שבפרשת "המסמך הפנימי" על ההתנתקות הועמדה העצמאות הזו בסימן שאלה. יו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), מכיר בחשיבות הקול העצמאי שמשמיעה הסניגוריה בדיונים עקרוניים ובהליכי חקיקה. "כל הח"כים חשבו שזה לא היה בסדר שמשרד המשפטים קרא לרובינשטיין לבירור. זה נראה מאוד לא בסדר", הוא אומר.



בסניגוריה מודעים אמנם ליתרונות שבהשתייכות ארגונית למשרד המשפטים, אבל לטווח הרחוק יותר לא שוללים את האפשרות להפוך לרשות עצמאית. "למשרד המשפטים יש כוח שמחזק גם אותנו", אומרת רובינשטיין, "אבל בשלב כלשהו בתהליך הצמיחה של הסניגוריה יצטרכו לשקול מחדש אם ראוי שנהפוך לרשות עצמאית". לדעת סגנה של רובינשטיין, הד"ר יואב ספיר, "יש אמנם ניגוד עניינים מובנה בתוך המשרד, אבל עד היום זה לא הפריע לעצמאות שלנו. אם נראה שיש התנגשות שמפחיתה בעצמאות של הסניגוריה - יהיה מקום לשקול שינוי מבני".



בסופו של דבר הוחלט במשרד המשפטים לאפשר לסניגוריה להמשיך ולהשמיע בכנסת קול אחר מזה של המשרד. לדעת קודמה של רובינשטיין בתפקיד הסניגור הציבורי הארצי ומי שנחשב למייסד הסניגוריה, הפרופ' קנת מן, "אם אי-אפשר יהיה להביע דעה עצמאית, בלית ברירה יהיה צורך למצוא מסגרת אחרת ולהפוך את הסניגוריה לרשות עצמאית".



אולי גם ממדיה ההולכ