משרד רואי החשבון ברייטמן אלמגור פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למחוק על הסף את בקשתם של מפרקי חברת קווי אשראי לחייב אותם בצוותא עם המנהלים ובעלי השליטה בקבוצה - יובל רן, נתן שוורץ, אברהם גולדרייך ונתן טורנר - להשיב את כספי דמי הניהול שקיבלו, לטענת המפרקים, במרמה.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד ישראל לשם, נדב ויסמן ורון פלג, טוענים ברייטמן אלמגור כי על מפרקי קבוצת קווי אשראי - עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ - להגיש תביעה רגילה בה יתבררו הדברים לאשורם, והם אינם יכולים לעשות כן במסגרת בקשה למתן הוראות מביהמ"ש.
כזכור פנו המפרקים בחודש מאי לבית המשפט, על מנת שיורה להם על הצעדים וההליכים שיינקטו נגד הדירקטורים לשעבר בקווי אשראי וחברי ועדת הביקורת שלה, וכן נגד משרדי רואי החשבון שלמה זיו ושות' (כיום - זיו-האפט) וברייטמן אלמגור.
ההוראות המתבקשות הן בקשר לעסקה בה נטלו לעצמם בעלי השליטה בקווי אשראי תשלום דמי ניהול מראש ל-7 שנים תמורת מתן שירותי ניהול לקווי אשראי. בחוזה עימם נקבע כי ישולמו להם דמי ניהול מראש בסך 27.2 מיליון שקל.
המפרקים טענו כי המנהלים פעלו להשגת חוות דעת כלכלית שתצדיק תשלום מראש בהיקף כספי שכזה, וזאת למרות שעיסוקה של קווי אשראי היה בתחום שהוא עתיר סיכונים - השוק האפור - ולא היתה ודאות אם יהיו רווחים לחברה.
המפרקים טוענים, כי הדירקטורים, כמו גם משרדי רואי החשבון של קווי אשראי, התרשלו בדרגה גבוהה, וגילו פזיזות וחוסר אכפתיות באישור העסקה עם המשיבים.
מהבקשה שהגישו המפרקים עלה כי הערכת שווי הזכויות על פי חוזה הניהול, שבוצעה בידי רו"ח נדב פלטי ממשרד זיו, תיארה בצבעים ורודים את פעילות קווי אשראי ואת סיכוייה להגיע לרווחים נכבדים. אולם, בניגוד להערכות אלו, הפסידה קווי אשראי 66 מיליון שקל מפעילותה בעסקי המימון בשנים 1995-1996, ולמעשה מאמצע 1995 חדלו המנהלים ובעלי השליטה בקבוצה מהענקת שירותי ניהול בהיקף ובאופן שהתחייבו על פי החוזה ועל פי האמור בתשקיף.
במארס 1997 נמלטו המנהלים מהארץ, ובכך נפסקו לחלוטין שירותי הניהול. למרות זאת, טוענים המפרקים, המנהלים לא החזירו את הכסף שקיבלו, וחברי הדירקטוריון וועדת הביקורת לא דרשו מהם לעשות כן.
לטענת המפרקים, מדובר היה בעסקה חסרת כל היגיון, המנוגדת לכל נוהג מקובל, ושביצועה על ידי חברה ציבורית, תוך מתן הטבות מפליגות לקבוצת בעלי השליטה ותוך מתן שכר מראש עבור 7 שנים, אינו יכול לעמוד בשום מבחן של סבירות. בהקשר זה טענו המפרקים כי משרד רואי החשבון שלמה זיו ושות' ביצע את ההערכה ללא בדיקה מספקת וברשלנות, וכי משרד ברייטמן אלמגור, ששימש כרו"ח של קווי אשראי, אחראי לפעולות ולייעוץ הרשלני של נציגיו.
בבקשה שהגישה ברייטמן אלמגור נטען כי אלמגור ושות' שימש כמשרד רואי החשבון של קווי אשראי עוד טרם נוסדה השותפות ברייטמן אלמגור, שלה אין כל נגיעה לפרשה.
השותפות טוענת עוד כי המפרקים מנסים להפוך את הבקשה להליך של תביעה מקוצר בהסתמך על דו"ח מטעמם, וזאת במקום לנקוט בתובענה אזרחית רגילה.
השותפות טוענת כי מהדו"ח שהגישו המפרקים עולה בבירור כי מדובר בסוגייה משפטית ועובדתית מורכבת ביותר, המחייבת שמיעת עדויות רבות, שמטבע הדברים הן שונות באורח מהותי בין הדירקטורים המנהלים ויתר המעורבים.
לטענת השותפות, הטענות בדבר "רשלנות בולטת", אותה מייחסים המפרקים לשותפות, חייבת בירור עובדתי. יש לבדוק האם העסקה היתה סבירה, האם נגרם נזק בעקבות כך לחברה ועוד טענות שעלו בבקשה - ובמיוחד לנוכח הטענה שמעלים המפרקים כי יש לפצות את החברה בגין העסקה בעשרות מיליוני שקלים חדשים. (תיק פש"ר 1218/98).
ברייטמן אלמגור לביהמ"ש: על מפרקי קווי אשראי להגיש תביעה רגילה ולא להשתמש בהליך מתן הוראות
אמיר הלמר
3.7.2001 / 14:43