אינטל צפויה לזנוח את השימוש באופציות לתגמול עובדים

ענקית השבבים אינטל (סימול INTC), אחת החברות שהובילו את מחנה המתנגדים לחיוב רישום אופציות כהוצאות במגזר הטכנולוגיה, מפסיקה בהדרגה את השימוש בהן כאמצעי לתגמול עובדים. כך דיווח אתר החדשות CNet.



החל משנת 2006, חלק גדל והולך מההטבות במניות שמקבלים עובדי אינטל יורכב מזכויות עתידיות לקבלת מניה (Restricted Stock Unit) במקום אופציות למניות.



RSU, שהיא מעין הכלאה בין הקצאת מניות ואופציה, היא מניה של אינטל שלא ניתן למכור או לסחור בה למשך תקופה של ארבע שנים. בתום תקופה זו ניתן להמיר את ה-RSU במניה רגילה של אינטל.



היתרון העיקרי ב-RSU, מנקודת מבטם של העובדים, הוא כי הם אינם צריכים להיות מודאגים מתנודות במחירי מניה, שכן הם מקבלים מספר קבוע מראש של מניות אינטל על פני תקופה של ארבע שנים.



זאת לעומת אופציות למניות, אשר מעניקות לעובדים את הזכות לרכוש מניות במחיר קבוע מראש. אם מחיר המניה יורד, שוויין של האופציות נשחק, ולעיתים הן אף עלולות להפוך לחסרות ערך.



עם זאת, החסרון מבחינת העובדים טמון בכך שמספר ה-RSU שהם יקבלו יהיה נמוך בכשליש ממספר האופציות שהיו מקבלים, לדברי גבי תומפסון, ראש מחלקת שכר והטבות של אינטל.



נכון להיום, כל עובדי אינטל מקבלים אופציות. בשנת 2006, יקבלו כמחצית מהעובדים רק RSU. המחצית השנייה של העובדים תקבל שילוב של RSU ואופציות. ככל שדרגת המנהלים גבוהה יותר וביצועיהם יכולים להשפיע על מחירי מניית החברה, יגדל נתח האופציות שהם יקבלו, לדברי תומפסון.



בעלי המניות של אינטל אישרו בחודש מאי 2004 החלטה הקובעת, כי החברה תתחיל לרשום אופציות כהוצאות. חברות טכנולוגיה גדולות אחרות, דוגמת מיקרוסופט, כבר החלו לצמצם את השימוש באופציות לטובת RSU.



בחודש מארס השנה רשות ני"ע בארה"ב (SEC) שבה ואישררה את כללי התקינה החשבונאיים החדשים, המחייבים חברות בארה"ב לרשום אופציות כהוצאות. עם זאת, היא באה לקראת מגזר הטכנולוגיה בכך שהגדילה את מרחב הפעולה של חברות באופן חישוב שווי האופציות.



ההנחיות שפירסמה ה-SEC מתירות לחברות להשתמש בכמה שיטות לחישוב שווי אופציות למניות הניתנות לעובדים. תקנות שהציגה מועצת התקינה החשבונאית בארה"ב (FASB) בדצמבר 2004 חייבו חברות לרשום אופציות כהוצאות בדו"חות הכספיים שלהן החל ביוני השנה.



התקנות החדשות שהציע ה-FASB במארס 2004 גררה ביקורת קשה מהמגזר העסקי, ובמיוחד מחברות ההיי-טק של עמק הסיליקון, שהאופציות שחילקו לעובדים בתקופת בועת הדוט.קום יצרו מיליונרים חדשים רבים.



תקנת ה-FASB נועדה לאפשר למשקיעים לראות את מצבן האמיתי של החברות ולמנוע מצב של ניגוד עניינים של הבכירים. לדברי המצדדים ברפורמה, מתן אופציות ללא רישום כהוצאה גרם לניפוח ערך החברות. המתנגדים לרישום האופציות כהוצאות טענו, כי פעולה זו תפגע ביכולת של חברות קטנות למשוך כוח עבודה ותפגע גם ברוח היזמות והחדשנות.