מעבר מפתיע בצמרת ההון סיכון: מוטי בן אריה מוולדן עובר לשמש כשותף בוורטקס

ענף ההון סיכון הישראלי הוא "ביצה קטנה" מאוד הכוללת כ-100 שותפים ב-30 קרנות ההון סיכון. משום כך, מעבר של שותף בכיר בקרן אחת לקרן אחרת, הוא אירוע יחסית יוצא דופן. ל-TheMarker נודע כי מוטי בן אריה, ששימש בשנים האחרונות כשותף בקרן ההון סיכון הוותיקה וולדן, שמנהלים רוני חפץ ואייל קפלן, פורש ממנה וימונה לשותף-מנהל בקבוצת ההון סיכון ורטקס המנוהלת על ידי יורם אורון ומשה שחף.



בן אריה, (51), שהצטרף לוולדן לפני כחמש שנים ומונה לשותף בה, היה מעורב בהשקעות הקרן בפסווה, קמרו, לינקס, אמינון וקולורצ'יפ. צוות השותפים של וולדן יחליף אותו בדירקטוריונים שבהם ישב.



לפני כמה שבועות כבר השתתף בכנס המשקיעים שערכה ורטקס בירושלים. על פי מקורות בענף קיבל בן אריה חבילת תנאים שקשה לעמוד בפניה, ולוולדן היה קשה להתחרות מולה - שותפות ברווחי חברת הניהול (המשותפת עם ורטקס העולמית) ושכר גבוה מדמי הניהול שהיא מקבלת ממגוון הקרנות שהיא מנהלת, בהיקף כולל של כ-700 מיליון דולר. וולדן, מנהלת הון נמוך יותר מהיקף ההון שמנהלת ורטקס, ועל כן יכולה לספק שכר גבוה יותר. בן אריה נחשב לתוספת מרכזית לצוות ורטקס וכממוחה טכנולוגי בתחום התקשורת.



בעבר התרחשו כמה מחטפים דומים של שותפים בקרנות - כששחף עצמו עבר מתפקיד של שותף בקרן ההון סיכון של פורמולה, לתפקיד של שותף-מנהל בורטקס, וכשבני האניגל עבר מקרן סטאר לקרן סקויה. בחלק מהמקרים, כמו המעבר של אלן פלד מקרן יזראל סיד להקמת קבוצת וינטאג' עם קבוצת דברת, הסיבה היתה הקמת קרן חדשה; בחלק מהמקרים מדובר בסכסוך בין השותפים; ובחלק מהמקרים העזיבה היא פועל יוצא של מצב הקרן הנעזבת והתנאים שמוצעים בקרן החדשה.



אחת הבעיות בענף ההון סיכון היא שיש בו תקרת זכוכית מאוד קשה למעבר של שותפים, בחברת הניהול של הקרן. הפער בין רמות השכר של השותפים המנהלים והשותפים הרגילים מגיע לעשרות אחוזים ואף יותר, במקרה שהקרן רווחית (תנאי שלא תמיד תואם את המציאות). זו הסיבה ששותפים רבים מבינים שהסיכוי שלהם להתקדם בקרן יארך שנים רבות, ועל כן הם מעדיפים לקבל הצעות בכירות יותר בקרנות אחרות.



קרנות הנמצאות בתהליך של גיוס הון יעדיפו פעמים רבות לקחת שותף בכיר מקרן אחרת ולהפוך את הקרן למושכת יותר בפני המשקיעים, מאשר לקדם שותף קיים בקרן שנמצא בה בכל מקרה.



המשקיעים בקרנות אלה משקיעים בצוות הניהולי שצפוי לעבוד יחד לאורך כל חיי הקרן הנוכחית - כחמש-שבע שנים לפחות ולעיתים אפילו 10 שנים, וגם להיות בקבוצת הניהול בעת גיוס קרן ההמשך.



כך למשל בורטקס, הנמצאת כיום בתהליך של גיוס הון, וצריכה לעבות את מערך השותפים שלה כדי שהמשקיעים יראו אופק של מנהלים צעירים בקרן בשנים הבאות - דבר שיקל על החלטתם להשקיע בקרן, בצירוף הצלחות העבר שלה ומי שעומד בראשה.