הרשות לני"ע מנסה לפקח על אתרי הכלכלה באינטרנט

כבר התרגלנו לכך שהאינטרנט יוצר כללי משחק עסקיים חדשים, לטוב ולרע. ברשות ניירות ערך מצאו שהמציאות הוירטואלית החדשה עושה כאב ראש לא קטן למשקיעים, שנופלים בתום לב בפח כתוצאה מנוכלים המנצלים את האנונימיות הגדולה שיש ברשת.

מחלקת המודיעין של הרשות גילתה שביותר ממקרה אחד או שניים, עבריינים החלו להפיץ דרך הטוקבקים באתרים הכלכליים ידיעות חיוביות על חברות מסוימות - "עצות" שנועדו לרכוש את המניה.

אותו עבריין היה מפעיל גם "חברים גולשים" באתרים אחרים שתמכו בהמלצה שלו, והגולש התמים שעבר באתרים אמר לעצמו: "אם כך הנה הזדמנות להרוויח כסף". הגולשים רצו לרכוש את המניה ומחיר המניה קפץ, וזאת מבלי לדעת שהעבריין רכש אותה קודם במחיר נמוך הרבה יותר, ועכשיו זוכה לרווחים בגלל שמועה שהפיץ, שהיא אפילו לא ממש נכונה.

ברשות החליטו שהאינטרנט דורש כללי פעילות ואתיקה, על מנת שהגולש יוכל להבחין בין טוב לרע ויוכל להזהר. לפני כשנתיים גובשה ועדה מיוחדת שתעסוק בשאלות האתיות של הפצת מידע על ניירות ערך באמצעות האינטרנט.

היום הגישה הוועדה בראשותו של פרופ' אסא כשר את מסקנותיה ליו"ר הרשות לניירות ערך משה טרי. ישראל היא למעשה בין המדינות הראשונות בעולם המנסה להסדיר פעילות מידע כלכלי באינטרנט.

ההמלצה המרכזית של הועדה היא שכל אתרי האינטרנט הכלכליים בישראל, ומדובר בכ 20 אתרים, יציגו באתר שלהם במקום בולט פרופיל אתי המבהיר כיצד נוהג האתר בחומרים שהוא מפרסם. הפרופיל מורכב משורה של שאלות שהרכיבה הוועדה, שלכל שאלה חמש תשובות אפשריות, האתר בוחר את התשובה המתאימה לו, וכך בונה לעצמו פרופיל אתי החתום מטעם עורך מוכר במערכת, והגולשים יכולים לקרוא.

שאלות לדוגמא שמופיעות בפרופיל הן: באיזו מידה מנועים בעלי האתר להיות בעלי עניין אישי בניירות ערך מסוימים? באיזה מידה אחראית המערכת על המתפרסם באתר מטעמה מטעם אורחים מוזמנים? באיזו מידה מדיניות מערכת האתר היא לאפשר לקהל הרחב להתבטא ללא אישור מוקדם של התוכן המוגש לפרסום? באיזו מידה מוכנה מערכת האתר לפתוח פורומים שונים המאפשרים לקהל להשתתף בהם ומה רמת ההזדהות הנדרשת בהם?

"פרסום הפרופיל האתי הוא בגדר המלצה לאתרים ולא אכיפה. אנחנו מעדיפים מנגנון רך של רגולציה עצמית מבלי שהמחוקק יתערב", אומר פרופ' אסא כשר. "כל אתר יוכל לבנות את הפרופיל שלו ולהציג אותו בקישורית בולטת בדף הבית. ואנחנו באמצעות הפרמטרים שקבענו יצרנו הדרכה מתאימה".

כשר סיפר שבין חברי הוועדה היתה מחלוקת על השאלה עד כמה הגולשים יכולים להתבטא באנונימיות בפורומים שונים באתר, והאם צריך לאסור כזה דבר. "בסופו של דבר אמרנו שצריך לעודד פורומים ברמות שונות של זיהוי ואנונימיות - אנו בעד מבחר פורומים, והגולש צריך להיות מודע לאיזה סוג פורום הוא נכנס - יבחר את מה שמתאים לו. למרות זאת אנו מאמינים שרמה מסוימת של בקרה על הפורומים היא הכרחית, כי ככל שהפורום יותר אנונימי, כך אנשים מדברים בפחות אחריות. ואנו רוצים להגדיל רמה של אחריות למה שהגולשים אומרים".

חוץ מפרופ' כשר ניתן היה למצוא בין חברי הוועדה את עורך אתר TheMarker איתן אבריאל, עו"ד אביב איילון, עו"ד חיים רביה, זיו סגל הכותב בעיתון גלובס, ברוך הינוך מעמותת אשנב לשימוש נאות באינטרנט, ושורה של אנשי אקדמיה המתמחים באתיקה: ד"ר יותם לוריא, ד"ר נעמה כרמי, ד"ר אביבה גבע, מנחם דולינסקי, ופרופ' שפרה ברוכסון.

בישראל כ-20 אתרים המתמחים בהפצת מידע כלכלי, ביניהם אתר TheMarker, אתר גלובס, המדורים הכלכליים של האתרים Ynet ו-NRG, אתר ביזפורטל, אתר דיבורסה, ועוד אחרים קטנים יותר. מרביתם הופיעו בפני חברי הועדה בהתכנסויותיה והביעו עניין לאמץ פרופיל כזה.

חברי הועדה המליצו שגוף וולנטרי כמו איגוד האינטרנט הישראלי או עמותת אשנב יערכו מעקב אחר האתרים לאחר תקופה מסוימת לראות מי מהם פרסם את הקוד האתי. עדיין לא הוחלט מי מהגופים יקח זאת על עצמו. "עצם המעקב יכול לעודד את האתרים לשמור על גישה אתית. זה גורם מדרבן להתנהגות נאותה", אומר כשר. "אני מאמין שזה רק מהלך ראשון בשורה של מהלכים שיקרו כדי להסדיר את הפעילות באינטרנט", אומר משה טרי. "האינטרנט הופך להיות לב כל הפעילויות שלנו, ויש צורך להתאימו לכללים אתיים מסוימים. אנחנו ניתן אמון באתרים הכלכליים, אין לנו בסיס לפקפק ברצון שלהם לפרסם פרופיל אתי".

1. באיזה מידה מוצגים באתר באופן ברור ומזוהה השמות וכתובות המייל של בעלי האתר, העורכים והכותבים?

2. באיזו מידה מוצגת באתר כל זיקה בין בעלים, עורכים או כתבים לבין חומרים המתפרסמים מטעם מערכת האתר, בכל פעם שזיקה כזו קיימת?

3. באיזו מידה מנועים בעלים, עורכים וכותבים, על פי מדיניות האתר, להיות בעלי עניין אישי בניירות ערך מסוימים?

4. באיזה מידה מוצגת באתר מדיניותו בדבר קשת הנושאים המתפרסמים באתר?

5. באיזו מידה אחראית המערכת על המתפרסם באתר מטעמה על ידי אורחים מוזמנים כדוגמת אנליסטים?

6. באיזו מידה ניכר באתר ההבדל בין טקסט מטעם המערכת לבין טקסט שאינו מטעמה?

7. באיזו מידה מקיימת מערכת האתר מנגנון בקרה המחוק מתוכו בהקדם, באופן חלקי או מלא, חומר שמקורו מחוץ למערכת האתר (כגון טוקבקים) כשהוא נוגע בחשש להפצת נתונים כוזבים, מעבר למה שדורש החוק?

8. באיזו מידה מקיימת מערכת האתר מנגנון בקרה המוחק מתוכו חומר חיצוני כאשר פרסומו נגוע בחשש לעבירה בתחום ניירות הערך?

9. באיזו מידה מוכנה מערכת האתר לפתוח פורומים שונים לקהל הרחב הנבדלים זה מזה במידת ההזדהות?

10. באיזו מידה מדיניות האתר היא לעודד השתתפות הקהל הרחב בתגובות על המתפרסם בו?

11. באיזו מידה מדיניות האתר היא לאפשר לקהל הרחב להתבטא ללא אישור מוקדם של התוכן המוגש לפרסום?

לא כל חברי הועדה הסכימו לכל הכללים. עו"ד חיים רביה למשל, חושב כי כמה מהכללים האתיים ברמה הגבוהה משקפים מדיניות לא רצויה בעליל. לדבריו, מנגנון כזה לבקרת תוכן - המעדיף קיום של מנגנון וולונטרי לבקרת תוכן, הוא למעשה צנזורה מטעם מערכות האתרים. לדברי עו"ד רביה, ניסיון העבר מראה כי אם מעודדים מערכות לתפקיד של צנזור, הן ייטו למלאו לחומרה וימנעו מפרסום מידע. הוא הביע התנגדות גם לסעיף המעודד חשיפה של גולשים בפורומים בזהותם המלאה וכתב כי גם באנונימיות יש ברכה. פרופ' כשר חושב כי אין הכוונה לפגוע בחופש הביטוי באמצעות האינטרנט, אלא להגן על גולשים המחפשים מידע אמין.