הכנסת משק בית בעשירון העליון גדלה ביותר מ-10,000 שקל בחודש בעשור האחרון

ספורטא ואבו זאיד טענו כי במהלך העשור האחרון חל גידול מואץ באי השוויון בחלוקת ההכנסות הכלכליות, כאשר חלקו של העשירון העליון גדל על חשבון חלקם של תשעת העשירונים הנותרים: ב-2003 נהנה העשירון העליון מקרוב ל-30% מסך ההכנסות הכלכליות העומדות לרשות משקי הבית שבראשם שכיר, בעוד חלקם של שלושת העשירונים התחתונים הנמוכים היה פחות מ-10% מסך עוגת ההכנסות. חלקו של העשירון העליון בהכנסות הכלכליות, לפי המחקר, עלה על חלקם של חמשת העשירונים הנמוכים יחד והפער בין ההכנסה של משק בית בעשירון העליון להכנסה של משקי בית בתשעת העשירונים הנותרים גדל בקצב מואץ בעשור האחרון. הכנסתו החודשים הריאלית של משק בית מהעשירון העליון גדלה בעשור זה ביותר מ-10,000 שקל - סכום הגבוה ב-17% מהגידול בהכנסה המצטברת של משקי בית בשבעת העשירונים התחתונים.



פרופ' ינון כהן, טלי קריסטל, גיא מונדלק מאוניברסיטת ת"א הציגו מחקר על "גידול אי השוויון הכלכלי בישראל בשנים 2003-'70". כהן ציין כי בעשור האחרון אי השוויון בישראל גדל, כמו גם בארה"ב, אך בעוד בארה"ב אי השוויון גדל בשל עלייה בשכר העשירונים העליונים וירידה בשכר העשירונים הנמוכים, בישראל אי השוויון גדל בשל עלייה גבוהה יותר בשכר העשירונים העליונים, לעומת העלייה בשכר העשירונים התחתונים. לדבריו, נשים ומזרחיים שיפרו את מעמדם הכלכלי-חברתי מאז 88', אבל הם עדיין מקופחים. קריסטל טענה כי מדינות כמו בלגיה, פינלנד ודנמרק, בהן קיימת רמה גבוהה של הסדרים קיבוציים בתחום יחסי העבודה, שמרו לאורך השנים על רמה נמוכה של אי שוויון. לעומת זאת, מדינות כמו ארה"ב, בריטניה וישראל - בהם נרשמה לאורך השנים ירידה בהיקף ההסכמים הקיבוציים הכלל-ארציים - רשמו עלייה ברמת אי השוויון.