בית המשפט: בנק אינו יכול למנוע מלקוח לבצע פירעון מוקדם של הלוואה

מאת בן-ציון ציטרין

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, אהרון מקובר, דחה תביעה בסך 116 אלף שקל שהגיש בנק דיסקונט נגד לקוחו אלי קורן.

בית המשפט קבע כי בנק אינו רשאי לאסור על לווה לפרוע פירעון מוקדם של הלוואה. בנוסף קבע בית המשפט, כי לבנק אין כל זכות להחליט על שיעור עמלת הפירעון המוקדם באופן בלעדי לפי שיקוליו הכלכליים.

פסק הדין ניתן לגבי הסכמי הלוואות שנערכו בין הבנק ללקוחו. הלקוח הסתמך על חוות דעת של חברת שגיא חישובי ריבית, המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים ובייעוץ כלכלי. בהסכמים כתב הבנק, כי הלווה לא יהיה רשאי לפרוע את ההלוואה לפני מועד הפירעון, אלא בהסכמת הבנק בכתב ומראש, וכי התנאים לפירעון המוקדם ושיעור הריבית המוגדלת יהיו לפי החלטתו הבלעדית של הבנק ושיקוליו העסקיים.

השופט קבע, כי התניות אלו עומדות בניגוד לחוק הבנקאות ולצו הבנקאות וכן בניגוד לחוק המשכון, ולכן אינן תקפות. לפי החוק הבנק אינו יכול שלא להסכים לפירעון מוקדם של הלוואה, אלא רק להתנות את הפירעון באותם תנאים של העמלה להם הוא זכאי לפי חוק הבנקאות או חוק המשכון.

עוד קבע השופט, כי עמלת הפירעון במקרה הנידון תחושב לפי חוק המשכון. עמלה זו נמוכה בהרבה מהעמלה הקבועה בחוק הבנקאות.

השופט אמר כי "אין לו לבנק אלא להלין על עצמו בלבד. סעיפים עם תנאים כה גורפים נועדו להקנות לבנק זכויות שהוא אינו זכאי להם על פי החוק. מבחינה זו נכון הכלל 'תפסת מרובה לא תפסת'... במקרה שלפנינו ניצוד הבנק ברשתו שלו."

השופט דחה את תביעת הבנק וקבע, כי הלקוח כיסה את חובו לבנק. השופט חייב את הבנק לשלם ללקוח הוצאות משפט בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וכן תשלום שכר טירחה בסך 10,000 שקל (ת.א. 002898/96).