מטלון בתשובה לתביעת לשון הרע של רייכמן: "מטרת התביעה - להרתיע מפני ביקורת על ניהול תנובה"

"מניע אחד לתביעה והוא להלך אימים על הנתבע וחבריו לדרך ולדעה, להרתיעם מהעברת ביקורת על אופן ניהולה של תנובה ומהדרישות להעביר אותו מתפקידו, ולנקוט במהלכים לשים קץ לשלטון היחיד הכושל, המסב נזקים כלכליים אדירים לתנובה". כך נאמר בכתב ההגנה שהגיש זיו מטלון לבית משפט השלום בתל אביב בתשובה לתביעת לשון הרע שהגישו כנגדו תנובה ומנכ"ל החברה, אריק רייכמן.

מטלון, בעל רפת חלב ממושב באר טוביה וסמנכ"ל מועצת החלב לשעבר, נתבע בגין פרסום לשון הרע בדברים שנכתבו במכתב ההתפטרות ממועצת החלב ששיגר לעובדי המועצה.

מטלון התפטר לאחר שנבצר ממנו להמשיך לכהן בתפקיד בכיר במועצת החלב (תאגיד שתנובה היא בעלת מניות בו), בעת שהוא ממשיך להוביל את מאבקם של יצרני החלב במושבים כנגד הפרטת תנובה והפיכתה לחברה ציבורית - מהלך שיזם מנכ"ל תנובה, אריק רייכמן.



במכתבו לעובדי מועצת החלב, כתב מטלון כי רייכמן שולט בתנובה "ללא מיצרים" ב"שלטון יחיד ורודני" וב"כוחניות שאינה יודעת גבולות" וכי "רייכמן סידר לעצמו סירת הצלה של חמש שנות משכורת נוספות".

בכתב ההגנה נאמר, כי רייכמן רתם את תנובה (בעל כורחה ושלא לטובתה) לתביעה האישית שהגיש, מכוח תפיסתו ש"תנובה היא רייכמן ורייכמן הוא תנובה". זאת, למרות שמכתב התביעה עולה כי לשון הרע הנטענת בתביעה היא אך ורק כלפי רייכמן ולא כלפי תנובה.



לחיזוק טענתו כי מטרת התביעה היא "להלך אימים על הנתבע וחבריו לדרך", מצביע מטלון על כך שהתובעים נמנעו מלהגיש תביעות לשון הרע כנגד הגורמים האחרים שפרסמו דברים דומים. בנוסף, גם לא צירפו לכתב התביעה את העיתונאים שציטטו מהמכתב, את עורכי העיתונים שפרסמו את הדברים ואת המו"לים של אותם עיתונים.



עוד נטען בכתב ההגנה, כי רייכמן לא נמנע מלגרור את תנובה למאבקו האישי, ואף להציבה כתובעת ראשית. זאת, על מנת שתישא בעלויותיו של אותו מאבק כדי לטשטש את העובדה כי מאחורי התביעה ניצבים אינטרסים ומניעים אישיים של רייכמן.



עוד נטען בכתב ההגנה, כי האופן שבו הוחלט להגיש את התביעה וגרירתה לתביעה אישית של רייכמן, מעידים על התנהלותו הכוחנית של רייכמן תוך הפקעת כל שיקול דעת ושליטה בנעשה בתנובה ומבעליה (620 אגודות שיתופיות חקלאיות במושבים ובקיבוצים).

עוד טוען מטלון, כי התביעה מעידה על "ליקוי מאורות שהתרחש אצל רייכמן, שכן הוא סבור שבעלי תנובה כפופים למרותו, בעוד התנהלות תקינה מחייבת שדווקא רייכמן יכפוף ראשו בפני בעלי התאגיד, שהוא מנהלו הכללי השכיר".



לעניין האמירה ש"רייכמן סידר לעצמו סירת הצלה של חמש שנות משכורות נוספות", טען מטלון כי האמירה עומדת במבחן "אמת דיברתי". לדבריו, עובדה זו (תנאי העסקה של רייכמן) פורסמה מספר רב של פעמים בכלי התקשורת ומעולם לא הוכחשה על ידי התובעים.

מטלון, באמצעות עוה"ד ניר אמודאי ורון רווה ממשרד ארדינסט בן נתן ושות', מבקש מבית המשפט לדחות את על הסף את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.