"ניו יורק טיימס": 2005 היתה השנה הטובה ביותר של מגזר ההיי-טק הישראלי מאז פקיעת בועת הדוט.קום

מגזר ההיי-טק הישראלי נהנה מהשנה הטובה ביותר מאז פקיעת בועת הדוט.קום בשנת 2000. כך קובע העיתון "ניו יורק טיימס" במאמר שהתפרסם היום.



העיתון מציין, כי אחת העדויות לכך היא הקמתו של מפעל אינטל החדש בקריית גת. יצרנית השבבים הגדולה בעולם הודיעה החודש על כוונתה להשקיע 3.5 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בקריית גת, סמוך למפעל הקיים, המייצר את שבבי פנטיום 4.



אינטל שמעסיקה יותר מ-6,000 עובדים בישראל, היא אחת המעסיקות הגדולות של המגזר העסקי במדינה, וצפויה לגייס לפחות 2,000 עובדים נוספים למפעל החדש, כך ציין ה"טיימס".



"לאינטל יש היסטוריה ארוכה של ייצור היי טק בישראל, ומדובר בהמשך טבעי של מגמה זו", אמר סגן נשיא ומנכ"ל אינטל ישראל, אלכס קורנהאוזר, לעיתון. "כאשר ייצור מחייב אנשים בעלי כישורים גבוהים, אנו מאמינים כי היתרון התחרותי נמצא כאן".



ה"טיימס" מציין, כי המפעל החדש של אינטל מהווה דוגמה לגאות הכללית של מגזר ההיי-טק בישראל, שאחראי על יצוא של יותר מ-13 מיליארד דולר לשנה או כ-40% מהייצוא מישראל.



לפי העיתון, התאוששות המגזר לאחר חמש שנים שחונות, נראית לכל רוחבו, החל מחברות ענק דוגמת אינטל וכלה בחברות סטארט אפ בהרצליה, שפעילותן ממומנת על ידי חברות הון סיכון. עוד מציין ה"טיימס", כי יותר מ-70 חברות ישראליות נסחרות בבורסת נאסד"ק, יותר מכל מדינה אחרת למעט ארה"ב.



ה"טיימס" כותב כי במהלך שנות ה-90, מגזר הטכנולוגיה הישראלי עבר תהליך של מודרניזציה ועיצב מחדש את הכלכלה הישראלית, ששורשיה היו נטועים עמוק במסורת הסוציאליסטית על חברות ממשלתיות גדולות.



בשנת 2000 נפגע מגזר ההיי-טק הישראלי לא רק בשל קריסת בועת הדוט.קום, אלא גם בשל פרוץ האינתיפאדה השנייה, שגרמה לבריחת משקיעים זרים שהיו חיוניים להתפתחות המגזר.



"לפני קריסת הבועה, הכסף זרם לפה בטירוף", אמר היועץ העסקי יוסף מורגנשטרן לעיתון. "אנשי הון סיכון השקיעו בחברות סטארט אפ שלא היה שום סיכוי שיגיעו לרווחיות. הרבה אנשים הפסידו את כספם ואת משרותיהם".



ה"טיימס" מצטט את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיה מספר עובדי מגזר ההיי-טק הישראלי הגיע לשיא של יותר מ-66 אלף בשנת 2000, צנח לכ-53 אלף בשנים 2003-2001, אך בהמשך התאושש והגיע השנה ל-61 אלף.



זה מספר שנים שחברות הון סיכון אפילו לא קיימו את ישיבותיהן השנתיות בישראל משום שזרים רבים לא הסכימו להגיע לארץ, כך אמר יוסי סלע, מנהל קרן ג'מיני 3, לעיתון. "לאחרונה המצב השתנה בצורה דרמטית, והמשקיעים שוב נוהרים לארץ".



סלע ציין גם את ההצלחה שרשמה לאחרונה חברת סייפן, המייצרת זיכרונות פלאש למצלמות דיגיטליות, טלפונים ניידים ומוצרי צריכה נוספים בתחום האלקטרוניקה. בשנת 1998, החלה קרן ג'מיני להשקיע בסייפן. בחודש שעבר, החברה גייסה 121 מיליון דולר בהנפקה ראשונה לציבור בנאסד"ק.



לפי ה"טיימס", מצביעים הישראלים על מספר גורמים שעומדים בבסיס הצלחתו של מגזר ההיי-טק המקומי.



צה"ל נחשב למוביל באימוץ טכנולוגיות חדשות, ומשתף פעולה עם חברות אזרחיות. ה"טיימס" מציין כדוגמה את חברת אלביט מערכות, המייצרת ציוד ראיית לילה ואשר על לקוחותיה נמנים גם צבא ארה"ב.



בנוסף לכך, שירות החובה בצה"ל, שבמהלכו רוכשים צעירים וצעירות ישראלים רבים ניסיון במגוון מערכות היי-טק, סולל את הדרך לקריירות עתידיות בתחום.



עוד כותב ה"טיימס", כי גורם נוסף להצלחתו של מגזר ההיי-טק הישראלי הוא הקשרים ההדוקים של ישראל וארה"ב, שהופכים את האחרונה ליעד טבעי של חברות צעירות בחיפוש אחר משקיעים, ביצוע הנפקות ועצות בתחום השיווק.