זעקת הקיפוח של הקרנות

מאת עודד חרמוני

רחבת אוהלי המחאה הנמצאת מול בניין ראש הממשלה ובנק ישראל, משמשת במה למחאות שונות, מרביתן של קבוצות חלשות באוכלוסייה המבקשות סיוע מהפוליטיקאים או מפקידי האוצר. ייתכן שבעוד כמה שבועות ימוקם ברחבה זו אוהל מחאה חדש ויוצא דופן בנוף הירושלמי: אוהל מחאה של מנהלי קרנות ההון סיכון הישראליות.

מה מוביל קבוצה קטנה של כמה מאות אנשים המנהלים הון בהיקף של 7 מיליארד דולר, שמתוכו זורם לכיסם כמיליארד דולר, לשקול אמצעי שהיה שמור עד כה לקבוצות החלשות במדינה? מה להם ולקיפוח כלכלי?

התפנית התרחשה בשבוע שעבר, בעת ששר האוצר, סילבן שלום, הצהיר בכנס הכלכלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה על מיני-רפורמה במיסוי המשקיעיםהזרים בקרנות ההון סיכון הישראליות. שלום אמר כי המשקיעים הזרים ישלמו מס בישראל לפי המס הנהוג במדינותיהם. רפורמה זו תפטור, לדוגמה, את המשקיעים השווייצים והגרמנים הפטורים ממס במדינותיהם.

עם זאת, הרפורמה לא תפתור את הבעיה העיקרית עמה מתמודדת התעשייה - המיסוי על המשקיעים מארה"ב ועל קרנות המאגדות משקיעים מכל העולם להשקעה מרוכזת בקרנות אחרות. אלה הם המשקיעים העיקריים בקרנות והמוחים העיקריים על נטל המס שמטילה עליהם ישראל. הנטל מעורר אצלם זעם עד כדי הודעות דרמטיות על הפסקת השקעות בישראל.

בשבוע שעבר כינס יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון ומנכ"ל קרן יוזמה, יגאל ארליך, כמה מהשחקנים הבולטים בתחום לישיבת חירום במשרדו, שמטרתה היתה לנסות לגבש דרכי פעולה. בין המשתתפים בישיבה נמנו שלמה קאליש מג'רוזלם גלובל, אבי זאבי מקרן כרמל ורוני חפץ מקרן וולדן המנהלים יחד יותר מיליארד דולר.

בפגישה בה נכחו גם יועצים בהם עורכי דין ורואי חשבון, שררה תמימות דעים בנוגע לנזק שגורמת מדיניות האוצר. מנהלי הקרנות ראו בהצהרת שר האוצר פגיעה אנושה בפעילות הקרנות. הם האמינו כי לאחר שהציגו בפני השר את הבעיות שעמן מתמודדת התעשייה, הוא יפטור את המשקיעים ממס, כנהוג במדינות מערביות אחרות, לפחות כל עוד המצב בשוק ההון לא מתייצב והבעיות הביטחוניות אינן באות על פתרונן.

מנהלי הקרנות אמרו כי אמנם הפטור שיוענק למשקיעים יכניס להן הון רב, אך לטענתם, המיני-רפורמה שמציע השר תפגע אנושות בתעשיית ההיי-טק הישראלית הניזונה בעיקר מהון סיכון. על פי חישובים שערכו בקרנות, היקפי ההון שהתעשייה תזדקק להם בחמש השנים הבאות יגיעו ל-20 מיליארד דולר, רובם מחו"ל.

סכום זה נראה להם כעת דמיוני, לנוכח העובדה שכ-24 קרנות מתקשות לגייס כמיליארד דולר, לטענתם, בעיקר בגלל בעיות המס. הקרנות גם מנפנפות בבדיקה שביצע באחרונה רמי קאליש, מוותיקי הענף ומייסד הקרן הגדולה בישראל, קרן פולריס. קאליש מצא כי בשנתיים הבאות יפוטרו מתעשיית ההיי-טק הישראלית כ-30 אלף עובדים.

עד לאחרונה לא רצו מנהלי הקרנות לחשוף נתונים אלה. מבחינתם, פרסום הנתונים יפגע בפעילות לגיוס כספים ברחבי העולם. במשך שנים הם העדיפו לא להעלות את הבעיה בפני משקיעים בחו"ל ולסגור את הבעיות בשקט מול פקידי מס הכנסה. כך נהגו גם הפעם כשנפגשו עם סילבן שלום, על פי בקשתו, והציגו בפניו את הנתונים שאספו. ההערכה בקרנות היתה כי שלום יקבל את הצעתם ויפטור את המשקיעים הזרים ממס.

לא זו המסקנה שאליה הגיע שלום. ההצהרה של שר האוצר הובילה את הקרנות, לראשונה מאז הוקמה התעשייה בתחילת שנות ה-90, לצאת במאבק משותף. מיד לאחר ההצהרה קיימו מנהליהן של עשר הקרנות הגדולות ועידת וידאו בניסיון להחליט על הצעדים שינקטו. מנהלי הקרנות גילו כי מיליארדי הדולרים שהם מנהלים ומרוויחים, אין בהם כדי להשיג השפעה פוליטית והחליטו לשכור לוביסט שידבר בשמם בפני הפוליטיקאים.

"פעם הם, הפוליטיקאים, חיזרו אחרינו, אבל אנחנו העדפנו להקים תעשייה עוקפת פוליטיקה ופקידים. היום כשהתעשייה במשבר, אין לנו לאן לפנות", אמר אחד ממנהלי הקרנות הגדולות. "גילינו שאין לנו ייצוג פוליטי, אין לנו לובי. אף פעם לא חשבנו שנזדקק לאמצעי כזה. הבנו, קצת מאוחר, שגם אנחנו חלק מהמשחק", אמר מנהל אחר.

ייתכן שאוהל מחאה לא יוקם. גם בהנהלת הקרנות הרעיון נראה מעט מופרך. עם זאת בכוונת הקרנות לצאת למאבק. איגוד הקרנות הישראלי, גוף ששימש עד כה בעיקר למפגשים שנתיים ולפרסום הספר השנתי על התעשייה, נראה בזמן האחרון כמו סניף של תנועת מחאה. מנהלי הקרנות שולפים את מכשירי הפאלם שלהם וזורקים רעיונות על המאבק. מדי פעם הם נזכרים מהיכן הם באים ומזכירים זה לזה: "כשמופיעים בעניין זה, תזכרו לא להתלבש יותר מדי יוקרתי. מספיק משהו פשוט".