השופט גלדשטין: לא אנסח מודעה מוסכמת ללשכת עורכי הדין ולמחוז תל אביב בפרשת הביטוח

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד גלדשטין מסר אתמול החלטה שבה הוא דוחה את בקשת לשכת עוה"ד להורות על צו מניעה זמני נגד יו"ר ועד מחוז תל אביב, עו"ד אילן בומבך ונגד חברת הביטוח איילון - זאת בפרשת ביטוח האחריות המקצועית לעורכי הדין שבמסגרתה גיבשו איילון ועו"ד בומבך הצעה חלופית לזו המומלצת ע"י הלשכה, ביחד עם חברת הביטוח מגדל שזכתה במכרז הלשכה.



החלטתו של גלדשטין המשתרעת על 15 עמודים התקבלה בתום כמה דיונים ארוכים שנתקיימו אצלו, שבמהלכם הציע לצדדים להגיע לנוסח מוסכם של מודעה שתפורסם בקרב הציבור ועוה"ד. עם זאת הצדדים לא הצליחו להגיע ביניהם לכל הסכמה והמחלוקות עברו להכרעת השופט.



בהחלטתו כתב גלדשטין כי "לביהמ"ש נתגלה קצה הקרחון של מאבק הכוחות הקיים מזה שנים, בתוך לשכת עורכי הדין בין הוועד המרכזי לבין ועד מחוז תל אביב, אשר חלקו מגיע לטונים צורמים". זאת לדברי השופט כאשר כל גוף מנסה להתהדר בהצלחותיו מול הגוף האחר. במקביל הוא ציין כי מתנהל מאבק מסחרי בין חברות עסקיות אשר מנסות להגיע ליתרון שיווקי ומסחרי באמצעות לשכת עורכי הדין המהווה צינור שיווקי רב עוצמה.



לדברי השופט בשלב זה אין ביהמ"ש מכריע בסיווג הפעילות של הוועד המרכזי מול פעילות ועד המחוז; עם זאת הוא ציין כי מפרוטוקול הדיון בוועד המרכזי עולה כי למרות שמי מחברי הוועד המרכזי צפה את הפעילות "המתחרה" של יו"ר ועד המחוז ושל איילון, לא התקבלה החלטה האוסרת על יו"ר ועד המחוז והוועד מלפעול בעניין הביטוח המקצועי של חברי לשכת עורכי הדין.



כמו כן ציין גלדשטין כי פעילות יו"ר ועד המחוז והוועד ידועה זה מכבר לוועד המרכזי לעניין ביטוח הבריאות שהוצע לחברי הלשכה, ומכאן שמן הראוי היה כי הוועד המרכזי יקבל החלטה חד משמעית האוסרת על ועד המחוז לפעול בניגוד לו. כך היתה נמנעת המחלוקת אשר יתכן ופגעה בלשכה כגוף המשיג תנאים עסקיים טובים לחבריו, בטווח הקצר והארוך.



לדברי השופט, על הלשכה היה לבקש סעד זמני מיד ולא להמתין עד למועד שבו הבקשה הוגשה בפועל. שיהוי ניכר זה מונע לדבריו קבלת הסעדים המקוריים בבקשה. לאור העובדה שהמאבק בין הלשכה לבין ועד מחוז תל אביב פרץ החוצה, רוב ציבור עוה"ד מודע היטב למחלוקת ולסכסוך, למרות שייתכן כי הוא אובד עצות באשר להשוואה בין התנאים השונים שמציעות חברות הביטוח.



עם זאת נכתב בהחלטה כי למרות הצורך בהשוואת התנאים השונים אין המדובר בציבור אשר אינו יכול לקבל החלטה מושכלת, אם מונחים בפניו הנתונים המסחריים ונוסח תוכנית הביטוח.



"גם אם נפגעה לשכת עוה"ד או מגדל, הפגיעה כבר נעשתה. המדובר במעשה עשוי שהסעד הראוי לאור עבור הזמן הוא סעד כספי, באשר אין דרך להחזיר את הגלגל לאחור כאשר שוברי התשלום הם בידי עורכי הדין וכל שנדרש מהם הוא לשלמם", נכתב בהחלטה.



השופט הוסיף כי בכל אחד ממועדי הדיון בפניו, ניסה ביהמ"ש להביא את הצדדים לפרסום מוסכם. לדבריו הוא שקל אם ראוי שביהמ"ש ינסח עבור הצדדים את אותו פרסום מיוחל למען טובת עוה"ד אבל מצא כי ניסוח שכזה בהליך של סעד זמני הוא מאוחר ואולי חסר תועלת. זאת מאחר ופרסומי הצדדים הבהירו היטב את עמדותיהם לעניין הביטוח ומאחר וניסוח שכזה רק יהווה תמריץ למאבק הכוחות הגלוי והסמוי בלשכת עוה"ד. לאור זאת קבע כי הבקשה נדחית.



מהלשכה נמסר בתגובה להחלטה כי לשכת עורכי הדין מצטערת על החלטה זו, בעיקר מכיוון שכתוצאה ממנה עלולים עורכי דין רבים ללכת שולל אחרי הצעתה של איילון שהיא הצעה נחותה ויקרה. הלשכה בוחנת את החלטתו של בית המשפט ושוקלת את המשך צעדיה בעניין זה.