הפרקליטות סגרה את תיק לאומיפון; לאומי הפריש 56 מיליון שקל שיוחזרו ללקוחות

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה החליטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנק לאומי בפרשת השירות הטלפוני ללקוחות - לאומיפון. חרף סגירת התיק מנימוקים טכניים נמסר מדוברות משרד המשפטים, ש"יש לראות בחומרה את דפוס המעשים".



הפרשה החלה כתביעה ייצוגית של לקוחה ותיקה וממורמרת, גילי טרוים. האחרונה ובעלה ניסו באמצע 2001 לחסוך בהוצאות הבית. להפתעתם, גילו בדפי החשבון של הבנק שורה מוזרה ובה מצוין, שהם משלמים 6.7 שקלים עבור שירות שלא ביקשו ומעולם לא עשו שימוש בו.



"תדהמתי היתה מובנת", העידה טרוים בשעתו בתצהיר שהגישה לבית המשפט, "בייחוד לאור העובדה שעד לאותו זמן כלל לא ידעתי על קיומו של השירות, לא הזמנתי אותו וקל וחומר שלא עשיתי בו כל שימוש". הבנק, לעומת זאת, הצהיר באמצעות אחד מבכירי העובדים כי "רק לקוחות שהסכימו והבינו את השירות ואת תנאיו מצורפים למערכת".



תביעתה של טרוים אמנם נדחתה, אך המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן, הרים את הכפפה: מבדיקות שערך עלה, שבנק לאומי צירף לקוחות רבים לשירות לאומיפון בצורה לא תקינה ומבלי שהלקוחות חתמו על טופס הצטרפות לשירות. לפיכך דרש להמן מהבנק ומהמנכ"לית גליה מאור להחזיר ללקוחות את העמלות.



הבנק לא רווה נחת מההחלטה אך נעתר לבקשה. 56 מיליון שקל הופרשו לצורך מטרה זו. הבנק אף הודיע, שהוא מהין לעשות כן אך ורק מטעמי תועלת וכי אין הוא מקבל את גישת המפקח לגופו של עניין.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בנק ישראל העביר לבדיקת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את התנהלות בנק לאומי בפרשת לאומיפון. נוכח הקשיים הצפויים בחקירה מסוג זה, ובשל חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים המיוחסים לבנק ועד שהתיק ייחקר ויגיע לבית המשפט, לא מצאה הפרקליטות בנסיבות המקרה הצדקה להורות על פתיחה בחקירה פלילית. כמו כן המליצה הפרקליטות כי הישנות המקרה בעתיד עשויה להביא מחדש לפתיחת התיק וקיום חקירה".