אלחנן לוונטהל, דירקטור בחברות רובע השעון ביפו ומגדל נגה, הגיש אתמול תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד רואי החשבון יואבי, רבינוביץ ושות' השותפים במשרד רוה"ח חיים רבינוביץ ועזרא אברהם וכן נגד לשכת רואי החשבון. עילת התביעה היא טענת התובע כי המשרד מסרב להחזיר לו את המסמכים המוחזקים ברשותו, כדי שיעביר את ענייני החברה לטיפולו של רואי חשבון אחר. זאת לדברי התובע בטענה לחוב כספי, המוכחש על ידו.
לוונטהל נחשב בעבר לאחד מהגדולים שבין סוכני הביטוח. הוא עמד עשרות שנים בראש חברת מרש ישראל, שנרכשה לפני כחמש שנים על ידי החברה האמריקאית מרש תמורת כ-55 מיליון דולר.
על פי הנטען בתביעה, באמצעות עו"ד ידידיה לוונטהל, ב-98', עם ייסודן של שתי החברות, החל המשרד לטפל בענייניהן כרואה חשבון לצורך הגשת המאזנים. לטענתו, כל מלאכת הנהלת החשבונות של החברה בוצעה על ידי רואה חשבון אחר, משה גולדברג.
בינואר 99', נכתב בתביעה, שילמו החברות שכר טרחה בגין השירותים בסך 18 אלף שקל והמאזנים אכן הוגשו ללא כל הסתייגות. לטענת התובע הוא והחברות לא העלו על דעתם כי למשרד יש טענות בדבר חובות נוספים ואף לא קיבלו כל דרישת תשלום. לכן העבירו למשרד את כל החומר הדרוש לשם הגשת המאזנים של החברות ל-2000 ולאחר מכן ל-2001.
ואולם בפברואר 2002 טוען התובע כי החברות קיבלו להפתעתן דרישת תשלום שכ"ט מאת המשרד בו נדרש שכר מוגזם לכל הדעות בסך 24 אלף דולר. מבדיקה שנערכה במועד זה התברר כי מאזן אחת החברות הוגש באיחור ואילו מאזן החברה השנייה לא הוגש כלל. כן, לפי טענתו, התברר כי "נעלמו עקבותיו" של התשלום ששולם בסך 18 אלף שקל.
לטענת התובע, על פי סיכום שנערך בשלב זה שולמו למשרד 25 אלף שקל נוספים, ולמרות זאת לא טרחו האחרונים להגיש את המאזנים ואף הגדילו לעשות כששלחו דרישת תשלום נוספת, בסך 7,500 דולר, בגין 60 שעות ייעוץ של רו"ח חיים רבינוביץ. בתביעה נטען כי כאשר פנה התובע למשרד לקבלת הסברים נענה כי זהו התעריף ואם הסכום לא ישולם במלואו - לא יוגשו הדו"חות.
עוד טוען התובע כי כאשר פנה לרו"ח גולדברג המטפל בענייניו ובענייני בני משפחתו, הוא הסביר כי למרות רצונו אין ביכולתו, או ביכולתו של כל רואה חשבון אחר, לקבל את התיק אם לא תינתן לכך הסכמת יואבי-רבינוביץ.עקב חובות האתיקה החלות על רואי חשבון.
התובע ציין כי פנה ללשכת רואי החשבון בבקשה כי תורה למשרד להעביר לידיו את המסמכים ולהעביר את חילוקי הדעות הכספיים לבורר שאינו רו"ח. בתשובה לכך, נטען בתביעה, הודיעה לשכת רואי החשבון כי אינה יכולה לכפות על רואה חשבון למסור חומר הנמצא ברשותו. כן הודיעה כי היא מנהלת בוררויות באמצעות רו"ח בלבד.
לטענת התובע, בינתיים הוגשו נגדו ונגד אחת החברות כתבי אישום בגין אי הגשת דו"ח ומאזן ל-2001 ובגין איחור בהגשת הדו"ח והמאזן ל-2000. לטענתו הוא היה מוכן בלית ברירה, ותוך ש"קנה אקדח מוצמד לרקתו", לנהל בוררות גם בלשכת רואי החשבון - אבל גם הסכמתו זו לא נענתה עד עצם היום הזה.לפני כחצי שנה הוגשה תביעה אחרת נגד משרד יואבי-רבינוביץ בעילה דומה. תביעה זו שהועברה באחרונה לבוררות הוגשה על ידי שתי חברות קבלניות, שגיא י.א להנדסה ובניין ורומיק אחזקות. אלה טענו כי כאשר ביקשו להחליף את המשרד המטפל בהן גילו כי אין אף רו"ח המוכן לקבל על עצמו את המשימה; וזאת עד שלא יתקבל אישור בכתב מהמשרד. לטענתן, המשרד סירב לתת להן מכתב הסכמה ואף תבע מאחד המשרדים שלא לקבל על עצמו את הטיפול בחברות.
גם בתביעה זו הרקע לסירוב היה מחלוקת על שכר טרחה, ונטען כי המשרד התנה את מתן הסכמתו בכך שישולם לו שכרו בסך 30 אלף דולר. לטענת התובעים סכום זה הועלה מאוחר יותר ל-54 אלף דולר - סכום שנטען כי הוא דמיוני ומופרז. לטענת החברות הן פנו ללשכת רואי החשבון בבקשה כי תתערב בסכסוך אך זו סירבה לפעול. גם במקרה זה הודיעו החברות על סירובן להתדיין בפני רו"ח.
בתגובה אמר אתמול רו"ח חיים רבינוביץ: "אדם צריך לשלם שכר טרחה. מקובל שכאשר משתחררים מרואה חשבון אם יש חילוקי דעות מעבירים את הנושא לבוררות, וברגע שיש שטר בוררות התיק משוחרר. התיק הקודם הועבר לבוררות".
רבינוביץ הוסיף: "למה דווקא אותנו תובעים? אנחנו כנראה רואי חשבון טובים; ואנו לא נוותר על מה שמגיע לנו. אדם שהזמין שירותים צריך גם לשלם תמורתם. הם טענו שאין לחברה כסף לשלם, אני אמרתי לבעלי המניות 'אתם הזמנתם אז תשלמו'. מי שקיבל חשבון לפני 3 שנים ועד היום לא העיר ועכשיו נזכר - לא יכול לטעון שיש לו השגות לגבי החשבון. זו הפעם הראשונה שאני שומע את הטענה הזאת. עד עכשיו נטען רק שלחברות בע"מ אין כסף לשלם. מי שמכר את המניות בסוכנות הביטוח שלו ב-55 מיליון דולר, עכשיו טוען שאין לו כסף לשלם".
תביעה נוספת נגד משרד רואי החשבון יואבי-רבינוביץ: מסרבים לשחרר לקוח
ענת רואה
28.12.2005 / 10:49