הוגשו כתבי אישום נגד מנהלי "בנק" סנאבי

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה שלשום לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד חברת ניכיון הצ'קים סנאבי ומנהליה בגין עבירות של הלבנת הון ומס. הנאשמים בפרשה הינם המנהלים, אשר (פרוספר) בן יאיר, 54, ושלום (שרל) בן יאיר, 52, תושבי ראשון לציון, ונינה בן יאיר (בתו של אשר בן יאיר) מתל אביב, שהיתה הפקידה האחראית.



באוקטובר 2004 נחשפה הפרשה. המשטרה טענה אז שנחשף "בנק" שנוהל ביפו והלבין כספים של ארגוני פשיעה, עובדה שאין לה זכר בכתב האישום. לפי כתב האישום, בשנים 2004-2000 עסקו הנאשמים בניכיון צ'קים וכרטיסי אשראי תמורת עמלה. מחזור הכספים של סנאבי בתקופה זו היה 1.5 מיליארד שקל והורכב מכ-13 אלף שירותי מטבע. מתוך פעולות אלו 7,500 היו, לדעת התביעה, טעונות דיווח. בפרקליטות טוענים, שסנאבי דיווחה רק על 376 שירותי מטבע בסכום כולל של 70 מיליון שקל.



מכתב האישום עולה גם שסנאבי, מעצם היותה רשומה במשרד האוצר כנותנת שירותי מטבע, מחויבת בחובות זיהוי ודיווח. במילים אחרות, לטענת התביעה, סנאבי היתה צריכה לזהות את מבקשי ומקבלי שירותים וכן לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון. בכתב האישום מפרטים התובעים, עורכי הדין דינה רדלמן ורם נאור, את הפעולות הספציפיות שהיו צריכים הנאשמים למלא לפי צו איסור הלבנת הון ולפי הנטען לא ביצעו: ראשית, רישום פרטי הזיהוי של מי שקיבל שירות עבור עצמו; שנית, אימות פרטי הזיהוי מול תעודת הזהות אשר אף היא אמורה להיות מושוות עם מסמך זיהוי נוסף ושלישית קבלת הצהרה ממבקש השירות שהוא פועל עבור עצמו.



בנוגע לחובת הדיווח לרשות להלבנת הון, ציינו הפרקליטים, כי החוק מחייב דיווח על פעולות שירות של חצי מיליון שקל ומעלה. אולם, הנאשמים ניכו צ'קים בסכומים של מעל חצי מיליון שקל באופן בו השירות פוצל לסכומים קטנים יותר ובכך נמנעו מלדווח. עוד נטען, שהנאשמים לא רשמו את פרטי האנשים והתאגידים שקיבלו אצלם שירותים. לגישת התביעה, הנאשמים רשמו שירותים של מתן שירותי מטבע על שמות גורמים שלא היו לקוחותיהם או על שמם של לקוחות עבר.



בנוסף, נטען בכתב האישום כי בשנים 2002-2000 הגישה החברה דו"חות כוזבים בהם לא נכללו מלוא הכנסותיהם. כמו כן, נאמר שהנאשמים העבירו דיווחים כוזבים למנהל מס ערך מוסף תוך שהם משמיטים מס בסכום בלתי ידוע. עבירות המס המיוחסות להם הינן הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, השמטת הכנסה מדו"חות, במטרה להתחמק מתשלום מס ומסירה ידיעה כוזבת בדו"ח.



בנוסף לעבירות הקשורות לעסק נאשם שלום בן יאיר בהפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. הסיבה לעבירות אלו היא הפרה, לכאורה, של תנאי השחרור בתנאים מגבילים בהם התחייב בן יאיר שלא ליצור קשר, ישיר או עקיף, עם לקוחותיו. התביעה גורסת שבן יאיר נפגש בנובמבר 2004 עם אחד מלקוחותיו, יהודה גניש, במטרה לשכנעו שלא להתייצב לחקירה במשטרה.
בנוסף להגשת כתב האישום, דורשת התביעה להקפיא את נכסי הנאשמים ובכלל זאת חשבונות בנק, מכוניות מרצדס, כסף מזומן שנמצא ברשות הנאשמים וכסף שנמצא בכספותיהם.



פרופ' עו"ד דוד ליבאי עוה"ד גלעד ברון ויעקב גולדמן, המייצגים את הנאשמים, מסרו בתגובה שמרשיהם כופרים באשמה. "מדובר בחקירה, אשר לצערם, יצאה מכלל שליטה והסבה נזק אישי וכלכלי אדיר לנחקרים", אמרו. עורכי הדין טוענים שבכתב האישום אין מייחסים לנאשמים עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק הלבנת הון אלא רק מחדלי דיווח. לדבריהם, בימים אלו מתקיימת הידברות מול הפרקליטות ורשויות המס כדי לבחון אפשרות להגיע להסדר. לדעתם, חוק איסור הלבנת הון מקנה לרשויות "סמכויות דרקוניות וחריגות" שעדיין לא עמדו לביקורת הראויה.