איגוד קרנות ההון סיכון החליט שחברת תומפסון פיננשל תבצע בנצ'מרק של ביצועי הקרנות

כיצד יכולים משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון כשתנאי הפתיחה שלהם בעת בדיקת ההשקעה היא שאין להם נקודת התייחסות להשוואה של ביצועים?



הפרדוקס שמלווה מאז ומעולם את תעשיית ההון סיכון היא חשאיות הביצועים שלה. מודל ההשקעות הייחודי מפסיד בדרך כלל בחמש השנים הראשונות ורווחי אחר כך. החשאיות היא אחד מתנאי המפתח לפעילותה, אולם היא גם זו שמרתיעה משקיעים חדשים מלהשקיע בה. לפחות 12 קרנות הון סיכון ישראליות מגייסות בימים אלו יותר ממיליארד וחצי דולר. הן פונות אל משקיעים מוסדיים ישראלים וזרים ומציעות להן את מרכולתן על סמך ביצועיהן בשנים הקודמות. אולם המשקיעים, שמנסים להשוות את הביצועים לביצועי אינדקסים אלטרנטיוויים כמו מניות ואגח"ים או לביצועי קרנות אחרות, נתקלים במכשול - אין להם אפשרות להשוות ביצועים כי אין שום מדד קיים של ביצועי קרנות בישראל, מלבד מדד אמריקאי שקיים.



כדי למשוך את המשקיעים, החליט איגוד קרנות ההון סיכון בישיבתו בשבוע שעבר לקדם צעד נוסף את התוכנית שלו ליצירת בנצ'מרק - נקודת ציון אחת של התעשייה. לצורך עריכת הבנצ'מרק, המורכב מביצועי קרנות ישראליות שיסכימו להשתתף בו, נבחרה חברת הייעוץ תומפסון פיננשל שתקבל דיווחים חשאיים מהקרנות שיסכימו לכך.



בכוונת יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון, יורם אורון, לפרסם את הבנצ'מרק לאחר שיתקבלו דיווחים מלפחות 10 קרנות שישתתפו בו ולהראות אותו למשקיעים הזרים שבוחנים השקעות מקבילות בקרנות אמריקאיות ולמשקיעים המוסדיים הישראלים שעד כה השקיעו אחוז מזערי בכך.



בשנים האחרונות נוצר מין בנצ'מרק מקומי בעקבות פרסום הדו"חות של קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה, קלפרס, על השקעותיה בכ-300 קרנות הון סיכון ברחבי העולם, בהן שש קרנות הון סיכון ישראליות. ביצועי הקרנות הישראליות כפי שעלו בשנתיים האחרונות מתוך הדו"חות של קלפרס, השתייכו בממוצע לחלק העליון של ביצועי הקרנות שבהן השקיעה הקרן ומי שניהל את ההשקעות מטעם קלפרס, קלינט האריס (מנהל חברת גרוב סטריט המשמשת כשומרת הסף של קלפרס וגופים מוסדיים אחרים בארה"ב), אמר לפני כמה חודשים כי ביצועי הקרנות הישראליות טובים בממוצע מרוב הקרנות האמריקאיות.



עם זאת, יש לציין כי הנתונים של קלפרס הצביעו על תשואה שלילית של חלק גדול מכלל הקרנות בהן השקיעה בחמש השנים האחרונות.