רשות ניירות ערך, בראשות משה טרי, הביאה לחשיפת שורה של עסקות חריגות שנעשו עם בעל השליטה בחברת ארזים - מאיר גורביץ', בני משפחתו ומקורביו. בדומה למקרה של חברת כרמל אחזקות, הרשות ניצלה את שעת הכושר של גיוס ההון בארזים ודחקה את החברה לפינה.
בעיצומו של גיוס ההון של ארזים במאי 2005, אילצה הרשות את ארזים להביא כמה עסקות לאישור רטרואקטיווי באסיפה הכללית שלה. מדובר בשורה של עסקות בעלי עניין שנעשו מאז 98'. ראשית מדובר בהענקת דמי ניהול לגורביץ', בהיקף שנתי של כ-1.33 מיליון שקל. גורביץ' אמור לקבל את דמי הניהול עבור כהונתו בחברת אולימפיה שבשליטת ארזים, עד 2010. במסגרת עסקה אחרת, ארזים מציעה לאשר לבנו של גורביץ' - יוסף, שכר בהיקף שנתי של כ-600 אלף שקל עד 2010, שאותו יקבל בחברה הבת אולימפיה. גיסתו של גורביץ', שולמית, תיאלץ להביא לאישור האסיפה את התגמולים שאותם היא מקבלת בתור דירקטורית בחברה ואת הרכב מדרגת הרישוי הגבוהה ביותר שאותו היא מקבלת מהחברה. כמו כן, ארזים שהיא חברת נדל"ן, תיאלץ לאשר שורה של התקשרויות עם ז'אן קלוד מולר, שרעייתו היא אחותו של בעל השליטה בארזים.
כך למשל, במארס 2003 רכשה ארזים ממולר 50% מהמניות בשתי חברות זרות תמורת 43.3 מיליון שקל. דירקטוריון ארזים העדיף לראות בכל העסקות האמורות כאלה שאינן מצריכות אישור מיוחד של האסיפה הכללית, לרבות אישור של שליש מבעלי העניין שאינם בעלי עניין אישי בנושא.
חוק החברות החדש היה אמור לסתום את הפירצות שנותרו, בקובעו שיש להביא לאישור האסיפה הכללית כל התקשרות עם בני משפחתם של בעלי השליטה.
אלא שנראה כי במקרה הנוכחי, דירקטוריון ארזים נקט פרשנות מתירנית מאוד, כשבחר שלא להביא את העסקות האמורות לאישור האסיפה.
כושר השיפוט של הדירקטוריון מוצא את ביטויו ביתר שאת בסעיף הבא, שהופיע גם הוא בדיווח מאתמול: במארס 2004 רכשה ארזים מגורביץ' רכב מסוג קדילק, בנפח של 4,600 סמ"ק, תמורת 300 אלף שקל. גם עסקה זו לא הובאה לאישור האסיפה, ולדעת החברה לא היה צורך בכך.
למה ארזים צריכה קדילק ב-300 אלף שקל? אולי כי בעל השליטה רצה למכור
עומר שרביט
2.1.2006 / 9:42