וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

8 עובדות מעניינות על הביטוח הלאומי

ניר הורנשטיין

2.1.2006 / 10:58

דמי הביטוח עומדים לעלות, עצמאים לא זכאים לדמי אבטלה, לעתים דמי הביטוח גבוהים מההכנסה, הפליה בין גברים לנשים והיעדר הרפורמה בתחום


1. לא באמת מדובר בביטוח


דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות (שיכונו ביחד לשם הפשטות: "דמי ביטוח לאומי") אינם באמת "פרמיית ביטוח". הם הרבה יותר קרובים במהותם למס: הם מוטלים על ההכנסה בשיעור ממנה ואין קשר ישיר בין סכום דמי הביטוח המשולמים לבין גובה הגמלאות שיתקבלו בעתיד. מה שחשוב יותר לדעת - הם מוטלים פעמים רבות גם על הכנסות פסיוויות שאינן מבוטחות כלל בביטוח לאומי. כך לדוגמה, מי שהכנסותיו הן מהשכרת נכסים והכנסות אלו גבוהות מהכנסתו מעבודה - חייב בתשלום דמי ביטוח גם על דמי השכירות שיקבל - למרות שאם הכנסות אלה ייפסקו - לא יהיה זכאי לקבל תגמולים מביטוח לאומי בגינן.

2. השיעור הכולל של דמי הביטוח עולה


אם לדייק - העלייה בשיעורי דמי הביטוח הלאומי תהיה רק ביחס לשיעורים המלאים - אותו חלק של השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק (כ-4,200 ¤ לחודש). על חלק זה יועלה החיוב בכ-1.6% והוא יעמוד על 12% משכר העובדים (7% דמי ביטוח לאומי ו-5% ביטוח בריאות). ביחס לחלק השכר שמתחת למדרגה האמורה, תחול דווקא הפחתה. שקלול השינויים מביא לתוצאה שברמות השכר הבינוניות והגבוהות תחול עלייה בדמי הביטוח. יש לקחת בחשבון כי סה"כ שיעורי הביטוח הלאומי הינם אף גבוהים יותר מ-12%, וזאת לאור העובדה שגם המעביד מחוייב בדמי ביטוח לאומי בגין עובדיו (5.68% נוספים), כך שהחל מ-2006 - סך כל דמי הביטוח הלאומי המלאים יעמוד על כ-17.7% מהשכר.

3. עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה



עצמאים משלמים וישלמו דמי ביטוח לאומי בשיעורים גבוהים. בשנת 2006, יעמוד השיעור המלא על 16.23%. עם זאת, חשוב לזכור כי על אף תשלומי הביטוח הלאומי בשיעור של למעלה מ-16%, עצמאים אינם זכאים לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי, במקרה של אובדן פרנסתם, מאחר שאינם מבוטחים בביטוח אבטלה.

4. לעתים דמי הביטוח גבוהים מההכנסה כולה



המבחן הבסיסי ביחס להטלת חיוב בביטוח לאומי על הכנסות פסיוויות (שאינן מעבודה), הוא ההשוואה בין ההכנסות מעבודה לבין ההכנסות הפסיוויות. אם ההכנסות מעבודה עולות על ההכנסות הפסיוויות - לא ישולמו דמי ביטוח על ההכנסות הפסיוויות. אם לעומת זאת ההכנסות הפסיוויות גבוהות ולו בשקל אחד מההכנסות מעבודה - ישולמו דמי ביטוח על כולן - החל מהשקל הראשון ולא רק על אותו חלק העולה על ההכנסה מעבודה. כתוצאה מכך נוצרות תוצאות מוזרות מאוד, לפיהן תוספת של שקל אחד הכנסה בין שנה לשנה, יוצרת חבות בדמי ביטוח של אלפי שקלים. דמי הביטוח בגין ההכנסה הנוספת עשויים איפוא להיות גבוהים בהרבה מכל תוספת ההכנסה.

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

5. קיימת הפליה בין נשים וגברים בחוק הביטוח הלאומי


כן, גם במאה ה-21, עדיין קיימת התייחסות שונה בחוקי הביטוח הלאומי לנשים ולגברים. מקור ההבדל הוא בתפיסה הארכאית של האשה כתלויה בבעלה ומבוטחת מכוחו. התוצאה, עם זאת (כיוון שמדובר בחיובים), יוצרת הפליה של האשה לטובה דווקא.

כך לדוגמה, אישה נשואה שאינה עובדת (עקרת בית) נחשבת כמבוטחת מכח בעלה, ולכן איננה חייבת בדמי ביטוח - גם לא בסכום מינימלי. לעומת זאת - גבר נשוי באותן נסיבות ("עקר בית" או מי שהכנסתו איננה מעבודה), חייב בדמי ביטוח לאומי. הפליה בין נשים לגברים קיימת גם לעניין הזכאות לקצבת שארים. ושוב, גם כאן התוצאה היא הפליה של הנשים לטובה.

6. המסר לנשים - חשוב מאוד למצוא בעל!

כפי שהוסבר קודם - אישה נשואה שאינה עובדת, מבוטחת מכח בעלה לצורך ביטוח לאומי. אם, לעומת זאת, הינך רווקה שאינה עובדת - תחויבי בדמי ביטוח. באופן דומה, גם עקרות בית נשואות שבמשך שנים היו פטורות מדמי ביטוח - יופתעו לגלות שאם חלילה יתאלמנו מבעליהן - יחוייבו בדמי ביטוח לאומי. המסקנה: בעל הוא מצרך חיוני.

7.השיפוי בגין שירות מילואים הוא חלקי בלבד


נהוג לחשוב שמעביד שעובדיו יוצאים לשירות מילואים, מקבל החזר מלא מהביטוח הלאומי בגין השכר שהוא משלם לעובדיו בתקופת שירות המילואים. אז זהו - שלא. ההחזר נמוך באופן משמעותי מעלויות השכר בפועל של המעביד. סיבה אחת, הינה שהביטוח הלאומי משפה את המעביד בגין השכר ברוטו, ללא הפרשות סוציאליות. מאחר שההפרשות הסוציאליות עשויות להגיע לכ-20% מהשכר (פנסיה, פיצויים וקרן השתלמות) - ההפרשים הם גבוהים. סיבה נוספת להפרשים היא שהתגמולים למעביד מחושבים על בסיס 30 ימי עבודה בחודש, ולא 20 עד 22 ימי עבודה. בביטוח הלאומי מאמינים שכולנו עובדים גם בימי שישי, גם בימי שבת וגם בחגים. מסיבה זו, לדוגמה, בגין עובד היוצא למילואים ל-5 ימים, ישולם תגמול של 5 חלקי 30 - כלומר, כ-16.6%, לעומת התגמול הנכון שהיה צריך להיות כ-25% מעלות השכר החודשית. כתוצאה מכך, נוצרים הפרשים של עשרות אחוזים בין התגמול הכלכלי המגיע למעביד לבין הסכומים המשולמים בפועל מהביטוח הלאומי.

8. מזה שנים שלא נעשתה רפורמה בתחום


את העובדה האחרונה ייתכן שכבר ניחשתם מקריאת הקודמות. בניגוד ליתר דיני המס, בהם חדשות לבקרים התבשרנו על רפורמות מרפורמות שונות בניסיון לתקן עיוותים ולהוריד שיעורי מס - בתחום דמי הביטוח הלאומי לא נעשו מהלכים מעין אלה מזה שנים רבות. וכך, גם היום, אנחנו נותרים עם תוצאות מס "מעניינות".



** ניר הורנשטיין הוא עורך דין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully